החלק הרביעי והזהות! הכל מתברר עכשיו!!
ההיסטוריה שלי עם בתי חולים לא מלבבת. אז.. בשביל להבין הכל נתחיל מההתחלה.. שמי הוא מיטל ואני בקרוב בת 24. בגיל 15 הייתי מאושפזת בגלל שימוש יתר של סמים. בשלב מסויים לא הבנתי מה קורה איתי אבל אחרי כמה שנים של טיפולים עוקבים הסתדרתי. בגיל 21 סיימתי את הלימודים שלי כמו שצריך אבל הצבא לא היה מעוניין בי כלל. זה טוב לדעתי כי זה השאיר לי זמן פנוי לכל מה שאני רוצה לעשות באמת. אחרי שהשתקמתי מחדש עם דירה וחברים התחלתי לצאת לבלות. וכרגיל מאז שעזבתי היו מחפשים אותי שוטרים בשביל לגרור אותי לבדיקות והיו תוקעים לי מחטים בלי סיבה בכלל! בגלל זה יש לי טראומה מבית חולים. עכשיו אני מכירה את אדם. מסתבר שהוא היה אחד מהרופאים שלי בבית החולים כאשר הייתי מאושפזת שם. הוא תמיד היה הבחור שאהבתי. ועכשיו אני נמצאת באותו בית חולים ובפיקודו של מה שנראה כמו דודו של אדם. הוא אמר לי שמישהו חבט בי עם איזה שהוא סוג של עצם קשיח וחד. אני מקווה שזה לא היה אדם. אם זה היה הוא אני פשוט.. אני פשוט אשבר! אני אתפרק לגמרי ואני אתאבד. אם הבן אדם שאתה הכי אוהב פוגע בך ככה, אין לך עוד סיבות לחיות. הסתכלתי במיבט ריק על הרופא והוא הבין שאני בהלם מזה ושכנראה הכרתי את ה"חובט". הוא התקרב קצת למיטה ולחש לי באוזן:"את יודעת מי זה היה?" באותו רגע נלחצתי. להגיד לו שיש מצב שזה אדם?! זה יהרוג אותי ויקחו אותו הרחק ממני!! "לא יודעת" אמרתי לו בקול חנוק וחלש. "לא ראיתי את ה"חוסט" דיברתי עם חבר ואז פתאום הלכ נהיה שחור ואז מצאתי את עצמי פה". הוא חיכה כמה שניות ושאל:" רבת עם החבר הזה? כי אנחנו די בטוחים שאם הייתם לבד בחוץ הוא או שותף לזה או הגורם לזה, אחד מהשניים גברתי". הבנתי שאין מה לעשות חוץ מלספר להם שלא רבתי איתו, וכך עשיתי ברוב טיפשותי. הכל מקרה, הם אמרו שבעוד שבוע אני אוכל לעזוב ולצאת מהבית חולים. הייתי מאושרת! תכננתי כבר איך אני רצה לאדם ומספרת לו שאני אוהבת אותו ומצטערת על הכל. אבל לאחר השבוע הזה לצערי הרב, גיליתי ש...
החלק החמישי יבוא בקרוב!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
