מכירים את זה שהראש שלכם כל כך סתום במחשבות שבא לכם פשוט להמציא מתג כזה בראש שפשוט יכבה את כל המחשבות ושפעם אחת בחיים המזויינים שלכם יהיה לכם רגע של שלווה?
כן טוב , אין מתג כזה, אז מתמודדים .
תאמת היתה לי שלווה לא מזמן כשהייתי בתאילנד עם המשפחה , בתכלס כל הזמן ריבים ואני נחנקת כבר מהנוכחות שלהם אבל היו תרגעים היפים האלו שהתגנבתי מהמלון לחוף הים והוצאתי סיגריה ( מלברו עולה שם 12 שקל!) ועישנתי במקום הכי מדהים שאי פעם הייתי בו וידעתי שיקח עוד המון זמן עד שאני אחזור לשם( טיול אחרי צבא *הודו תאילנד ! חובה!)
ואז הייתה לי שלווה.
ואז חזרנו לארץ , והכל חוזר לקדמותו נפגשת עם חברים מעשנת שותה עושה שטויות , כמו כל אחד בחופש הגדול , אבל החופש הזה היה לי מועקה מטורפת , כן נהנתי כמו שבחיים לא נהנתי אבל היה לי יותר מדי זמן לחשוב ושחושבים אז הלב כואב כי בתכלס המחשבות שבאמת מציקות הן המחשבות על אדם אחר , אדם שאתה רוצה להיות כל כך קרוב אליו והוא.... כל כך רחוק.
למרות שהבנאדם המסויים הזה גר איתך באותה עיר, ורואה אותך מדי שבוע ומדבר איתך ונהנה איתך ואני נהנת איתו אבל בזה זה מסתכם לא יותר. שיהיה.
למה פתחתי עכשיו בלוג? אין לי מושג, אבל יאלה נזרום עם זה נוציא את התיסכולים.
,ני לא מהמושפעים שיתחילו לכתוב את קורות חיים איפה הם גרים וכל הידה בלדה, למה? כי אני עוד איכשהו מעריכה את האלמוניות של מישהו שמנהל בלוג, מה כיף בלהוציא את כל התיסכולים אם מי שקורא את זה הוא אדם שמכיר אותך ?
לא יודעת לא רואה בזה כיף. האנשים היחידים שיכולים להבין מה עובר עליי ושאני יכולה להיפתח אליהם ולהגיד להם כמעט מה שאני אגיד כאן הם חבריי הטובים ביותר ואף אחד מהם וזה נושא שכדאי להבהיר ! הוא קרוב משפחה שלי!
3 אנשים מיוחדים , 3 נשמות טובות 3 בהמות מצחיקות שכל יום אני אומרת לעצמי כמה אני אוהבת אותם.
מכירים את זה שמגיע שלב בהתבגרות שלכם שאתם לומדים להעריך? כן אז בחופש שעבר עלי ובזמן האחרון אני רק מעריכה יותר ויותר את האנשים הקרובים אליי איך שהם מצילים אותי כל פעם שהייאוש גובר.
היום נפגשתי עם אחת מה-3 (השניים האחרים הם בנים) והיא עשתה לי מצברוח פשוט כיפי ולמה.? רק בגלל שישבנו מתחת לבית שלה ופשוט דיברנו על סיגריה (טוב ירדנו על קופסא, GULTY! ובדוק שלא כתבתי את זה נכון!) ואז חזרתי הביתה בהרגשת שאננות שאנטי באנטי סטטייל ואז שוב חוזרת התחושה המחורבנת שלא נותנת לי לישון , תחושת הבטטה! ולא במובן המשמין פשוט , עירבוב של מחשבות יותר מדי מחשבות.
טוב הראש שלי מרגיש כמו חמאה עכשיו, מרוח מצד לצד . ו. כן הגעתי לשלב הזה בכתיבה שקולטים שאם נמשיך לכתוב זה יהיה מתוך ההכרחה ולא בא לי להכריח את עצמי! אז יאלה ,סלאמת.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
