ביום שבת חשבתי לעצמי שזה מה שיקרה ואפילו הכנתי את אמא מראש.

"אני רואה כבר איך אני הולכת להיות עצבנית בשבוע הזה".

ולא משנה כמה ינסו וישתדלו דברים טובים לצוץ פתאום מתוך סדקים קטנים של אושר, זה לא יעזור.

כי יש ימים כאלה. יש שבועות שלמים ולא סימפטיים כמו זה שעכשיו.

אולי זה בגלל שאני כבר מרגישה את הרחם מתפוצץ והמבקר החודשי צריך להגיע כל רגע.

וזה שגוצ'י אמרה שאני צריכה לאכול בשר כדי להתחזק גם לא הוסיף מי יודע מה למצב.

רק החופש המתקרב, הבית החדש שאני כל כך מחכה לו, הלפטופ הנחשק, ואפילו העיצוב החדש של הפייסבוק מגניב לי, וזה שמצאתי איך להפוך את המדיה פלייר שלי לצבעוני ויפיפה (כרגע הוא סגול חציל) והמסנג'ר החדש והמוזר הזה שדווקא עושה לי כיף. אני אוהבת דברים חדשים.

אז למרות שאמא מציקה ממש, ואני נכשלת בהיסטוריה וכנראה גם בבגרות במוסיקה, והשפתיים לא מפסיקות להתייבש ושלא נדבר על הדברים הקצת יותר משמעותיים - זה הולך להיות שבוע קשה והוא גם יגמר. נשארו רק עוד שלושה ימים.

קטן עלי.

O:

התיק ברשימה מימין נמצא ברשותי בביתי שלי! רק עכשיו שמתי לב O: