, עם לפטופ מופלא- עם מקלדת מהממת שעושה לי טוב, על המיטה.

מוזיקה ברקע ורשרושי צלחות וסירים, בכל זאת הכנות לליל הסדר. עד שהוא כבר אצלנו בבית, זה בערך קורה פעם ב8 שנים.

ורק לשמור את הרגע שלא יעלם, שלא תגמר הבטרייה או שהאינטרנט יפסיק לעבוד.

בלי שאמא תגיד לי לסדר את החדר ושבבקשה רק לא יתחילו להגיע אורחים בשעה כזאת.

רק שיעצר העולם והשעון יפסיק לזוז, שאני אוכל לשבת פה בטרנינג וגופייה לבנה, על המיטה האהובה עם לפטופ אהוב.

בלי איפור או נעלי עקב. רק מיטה,כריות,לפטופ ורגליים חשופות. שהחלון יישאר סגור שלא יהיה לי קר, כי כל כך נעים פה עכשיו פתאום.

הלוואי שהחופש לא יגמר. זה מזכיר לי את הימים ההם, שהיה לי חיים וכזה.

חג שמח חבר'ס