לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שקרים ופיסות אמת

הגיגים ותשוקות. מליון פנטזיות ואיזו פיסת מציאות פה ושם. אני.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2010

אמהות ומוות


ואם הייתי קופצת מרחפת עכשיו מהמרפסת

 

הייתי חייבת לפתוח קודם את המנעול בדלת כדי שיהייה פשוט וקל לחלץ את הקטנטונת שישנה עכשיו בחדר לא חולמת שאמא זוממת לעזוב אותה לנצח

לעזוב אותה בכל מקרה ביום ראשון

לחזור לעבודה

אם היה לי ג'וינט הוא בוודאי היה ממלא אותי באהבה שכל כך חסרה לי עכשיו אבל לא

אין לי ג'וינט אז שתיתי שוט של ויסקי שממלא אותי בעצב ובכעס שכבר כמעט שבוע שלם אני מדחיקה חזק חזק

מרפסות ואקדחים

מה יש בבחור הזה שמעודד אותי למוות

בעלי הנעלם הנפקד ה-לא פה

 

בן זונה

 

שילך להזדיין עם מיליון שרמוטות

ואני יודעת שזה לא הסקס שעושה לו את זה אלא המבט הזה בבית שאומר "וואו אתה כזה גבר רגיש ופגוע בוא תן לי לתקן אותך, לרפא את פצעייך"

כן כן אני יודעת וידעתי מההתחלה

לעזאזל איתי תמיד אני יודעת מההתחלה

רואה שקוף צלול את החולשות שנייה לפני

שאני בוחרת להתעלם מהן או

לרצות לתקן לרפא אותן

 

בן זונה

 

רק שאיתו עשיתי פצפונת אהובה קטנה פלאית

קסם

 

שממלא את ימי ברוך בלתי נתפס

אבל לילותיי ריקים ריקים

 

אוי אלוהים

נכתב על ידי לילי השבה מן הכפור , 28/7/2010 22:05  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  לילי השבה מן הכפור

בת: 46




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , הורים צעירים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללילי השבה מן הכפור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לילי השבה מן הכפור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)