היום הקצר בשנה זה היום
היום הכי קצר והלילה הכי ארוך
הפכים כאלה, שמיים וארץ, יום ולילה, שחור ולבן...
אני חושב שכל אלה נועדו לסמן דווקא את מה שכולנו חולמים עליו ומפחדים ממנו, חפציו בו ונמנעים מפניו, הם נועדו לסמל, להראות לנו שאין כזה דבר סופי, זה יכול לתת תקווה לחלק, ולחלק אחר דווקא להרוס. זה משהו כזה שבא להראות שיכול להיות טוב יותר תמיד, לא משנה מה יש לך, ויכול להיות גרוע יותר, לא משנה כמה רע כבר עכשיו.
ולכל זה, צריך לבחור איך להסתכל - האם תאמין שיש סיכוי שהמצב שיתפר כשהוא גרוע? שגם ברגעים הכי יפים צריך להתכונן לרעים? האם 'צריך לקחת את המצב בפרופורציה ולא להגזים באיך שרואים את הכל? משום מה, אני, בדרכי המוזרי, בוחר לראות דווקא את ההפך, כנראה שיהיה רע יותר, כנראה שיש לאן ליפול ויש המון דברים שיכולים להזיק ולהרס, כמה שהמצב טוב, הוא יכול להיות יותר טוב, יכולת לבחור בהחלטות טובות יותר שהיו מביאות אותך רחוק יותר, חזק יותר, נכון יותר.
אני מניח שהפיסקה הקודמת גרמה להמון רמות גבה, אבל ככה זה אני ובשבילי, אתם לא טועים יותר ממני ולא צודקים יותר, אני בוחר, אם במודע ואם בחוסר שליטה טוטאלית, להסתכל על חיי כך.
אני לא מתחרט, אני דווקא מחפש איך ללמוד, איך לא לטעות שוב, אך באותה מידה, מפחד מאותן הטעויות...
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
