Silent Chaos

היום, מתישהו בבוקר נפלה רשת האיסיקיו, רובנו מתחברים ורואים רשימה ריקה ומתעצבנים או נבהלים שנמחקה לנו הרשימה. אחרי טיפה בדיקה, גיליתי שהבעיה קיימת לא רק אצלי, ולא רק אצלנו בארץ, אלא בכל תחום האימפריה הקומוניסטית או בעברית צחה מזרח אירופה. לחברת מיראביליס עצמה, יצרנית האיסיקיו, אין תשובות לספק לנו, על למה זה קרה ואיך אפשר להמנע.

 

אני דווקא מגיב לזה במין זלזול אירוני כזה.
כמה נהיינו תלויים באיסיקיו, במחשב, כל כך תלויים שאנחנו כמעט ולא פוגשים אנשים אחרים 'אופליין'. כל כך תלויים שהחברות שלנו מסתכמת בנשיקות וסמיילים עם מחייכים מעלה או מטה (עצובים).
אולי זו ההזדמנות  לפקוח את עינינו ולראות שנהינו באמת תלויים במחשב יותר מידי.

 

אני מסתכל על כולם עכשיו, בערך כולם מצאו את מקומם הטבעי ואני עדיין מחפש.
קשה להסביר את ההרגשה או הגישה, אבל תנסו לדמיין את זה כמו ההפך המוחלט לביטוי 'לשים את כל הביצים בסל אחד', מצב בו אולי לשים חלק גדול מהביצים שלי בסל מסויים ולא לפזר אותם לכל הרוחות.

מצטער על האורך הכמעט מינימלי של הפוסט, פשוט לא מוצא את המילים הנכונות