Malahickie Leche Macha Tela Maca Heke Ho
למביני ההוואית
"כשלאנשים קטנים יש צל גדול, זה אומר שהשמש שוקעת..." (הנסיך הקטן)
אני חושב שמצאתי את המשמעות שעומדת מאחורי הביטוי הזה,
באופן מעט פסימי, כשלאנשים קטנים, חלשים, יש צל גדול, כוח, עוצמה, השפעה, זה כנראה אומר דבר אחד, השמש שוקעת, ואיתה האור, התקווה, הטוב...
אני רוצה להגיד לעצמי שלא אכפת לי, שבסדר לי עם איך שמישהו כזה או אחר מתנהגים, לכמה רגעים אני אפילו מצליח לשכנע את עצמי שזה נכון, אבל בד"כ אני חושב לעצמי. אנשים, כבר לא ילדים, חלקם בצבא, לפני, אחרי, מתנהגים כמעט בלי שום משמעת עצמית, כבוד, יחס אנושי ואני כועס, רוטן וכלום לא משתנה.
עצוב לחשוב, שאחרי עצימת העיניים הזו, מלאת התקווה, השמחה שבזמן שהייתי שרוי בחשיכה משהו טוב קרה, ואז לחזור לאותו עולם אפור, עצוב, קר.
היום נדקר למוות איזה ילד בבת ים, בן 15, נהרג בגלל קטטה, או איזה ויכוח.
זה אני, לפני מילניום, ילד קטן, כתה ט', י', עוד מפחד מהחיים האמיתיים, ביישן, מתרגש מנשיקות בין ידידים, מת!
אני עדיין, איכשהו, מרחיק את כל הקטע הזה - המוות, הפיגועים, לחיות חי על גדות נהר שוצף וגועש של דם שלא מפסיק לזרום.
אני עדיין מרחיק את עצמי מכל הפיגועים, כשאני שומע על הרוג - חייל, שמת, נהרג, תוך פעולה צבאית, לא כל כך שונה ממני, ביקום אחר, מקביל, בעיר אחרת, תיכון אחר, חברים אחרים, אולי זה היה חבר שלי, אולי זה הייתי אני.
דיברתי עם בחורה בגילי מארה"ב, וושינגטון, שיא השלווה, היא מתה להגיע לישראל, אמא שלה לא מסכימה, אני מנסה להסיר לה שכשאנחנו עולים לאוטובוס, נכנסים למונית או אוטובוס, עוברים בכיכר, ליד איזה מסעדה, עוברים ליד מאבטח, אנחנו כבר לא חושבים לעצמנו כמה עצוב המצב, שבו אנחנו כבר לא אומרים 'אנחנו יכולים למות', אלא משהו כמו - 'טוב, יש סיכוי שאני אמות'...
עצוב.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
