(מתוך משהו שכתבתי בצבא בשבוע שעבר)
החטא הגדול שלי הוא הקנאה.
הקנאה באנשים סביבי, הקנאה ברגשות, ביחסים, באהבות...
אני מסתכל סביב ורואה מה שאין לי, מביט עמוק לתוך העיניים העמוקות והקרות של הסביבה ורואה רק אין.
למה אין לי חברה?
למה אין לי "חבר הכי טוב"?
למה לא הכל קל לי בחיים כמו לכל השאר?
מדוע נגזר עלי לחיות כך? לראות ולקנא?
להסתכל תמיד בעין בוחנת ולחשוב - למה לא אצלי?
כמו בפוסט משלשום, אני מרגיש לבד... ממש ממש לבד
יותר מזה, אני בהחלט מרגיש סוג של חוסר מזל שפשוט דובק בי
אני חי בין שני עולמות, העולם של הבית והעולם של הצבא, בשניהם החיים ממשיכים ללא תלות של האחד בשני, ואני כלוא באיזה מימד בין לבין, לא מרגיש לא פה ולא פה במקום הנכון...
עברנו דירה לפני 3 שבועות, בדירה החדשה הכל נבנה, מתקדם...
ההורים קנו איזה ארון חדש (שבנינו אני ואבא שלי בסופש הזה), שולחן חדש למרפסת, כיור...
אני חוזר אחרי שבועיים מהצבא ומגלה שהכל אותו דבר ועדיין זה פשוט לא מוכר, לא מרגיש כמו בית, לא נותן את החום הזה בלב...
בצבא, לעומת זאת, אני כנראה אצא באוגוסט לקורס מפקדים, ומייעדים אותי לקצונה, מה שאמור להיות דבר חיובי, אבל הוא לא יותר מידי כזה...
מספרים על החברויות מהצבא, שהן נשארות לכל החיים, אני עוד רגע סוגר פז"מ של 8 חודשים בצבא (צעיר מת), ולדעתי, השמועה הזאת, כמו כל סיפור אחר הוא רק אגדה... אני לא מצליח להקשר ולתקשר, לדבר ולשמוע אנשים אחרים לעומק... מרגיש כל כך לא שם...
בזמן האחרון יוצא לי לבקר ולראות המון מקומות שהייתי לוקח בת זוג לשם...
כאן לדייט הראשון וכאן לשני. לכאן לבוא עם בקבוק יין ושתי כוסות, וכאן עם פיקניק, וכאן סתם כדי לטייל לבד ובכיף.
מחשבות שעושות רק רע בלב...
אני חושב שזה טבע של אנשים להתלונן, היום למשל שמעתי כמה אנשים שהמחישו לי את האמרה 'הלואי ואלה יהיו הצרות שלנו'... כנראה שככה זה בעולם, לכולם רע... ומצד שני, זה רק ממחיש את העובדה שתמיד יש אנשים שרע להם הרבה יותר ממך..
רציתי ללכת למופע הצדעה לDire Straits, למרות שכבר הייתי בו, אני מת לחזור...
ואף אחד פשוט לא רוצה לבוא...
וכהמשך למזל הרע שדובק, הודיעו לי לפני איזה שעה על זה שאני הולך לאבט"ש (אבטחת ישובים) בשבוע הקרוב, ואני לא אצא גם בשבוע הבא...
פשוט נפלא...
זה היה צריך להיות פוסט שמח, לפחות כשחשבתי עליו
הכותרת מתוך One More Matinee של Mark Knopfler
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
