להכל אצלי, או אצלנו כאנשים, מצורפת תגית של זמן, רעיון וידיעה של זמן.
כמה זמן נשאר, כמה עבר, כמה הידיעה או המחשבה או הרגש הזה יכול להמשך?
לפעמים אני שואל את עצמי שאלות רטרוריות כמו כמה זמן המצב הזה יכול להמשך?
לפעמים אני מקציב לעצמי זמן, עד יום שלישי אתה מעז להתקשר אליה בלי להתבייש.
ולפעמים אני נותן בזמן לשלוט בי, ב13.00 אני חוזר מארוחת צהריים. ב14.00 יש ישיבה...
אני נתון לשליטתו של הזמן...
לדעתי, איבדתי את הספונטניות שבי, אני מאוד מחושב, יותר מידי מחושב, מחושב ומתוכנן.
כל השיקולים שלי, לגבי העתיד שלי, הצבאי ואפילו זה שאחריו (שאני מעז לחשוב עליו) תלויים בזמן;
איזה תפקיד יתן לי את היציאות הטובות ביותר ומה הזמן האידאלי לטיול בדרום אמריקה, מתי מתחיל סמסטר ואיך לארגן ככה שאני אפול עם הקורס בצבא על איזה חג.
הזמן מושל בי ללא תקנה.
אבל אני לא חושב שאני היחיד.
משום מה, אני לא מצליח להוציא מהזמן הזה את המקסימום, למשל, אני בבית שלושה ימים בשבוע - חמישי, שישי ושבת, בשאר הזמן אני מתכנן המון המון לאותם ימים מתוקים של מנוחה בבית, אבל הנה שבוע עובר ועוד אחד ועוד אחד... ואיכשהו אני לא מרגיש שאני עושה מה שבכלל חשבתי עליו, אני לא חרגיש כאילו אני מנצל את הזמן למה שאני רוצה ורק שורף את החופש שלי.
אני כנראה יוצא עוד שבועיים לקורס מפקדים קשה ודורשני, ועדיין לא שלם עם ההחלטה הזאת, אני חי את חיי במחשבות של כמה חודשים אחורה, אפילו כמה שנים. מה הייתי יכול לעשות כדי להצליח יותר עכשיו? מה הייתי יכול לעשות כדי לשפר את המצב?
אני יודע שזה לא נכון, אני יודע שזאת טעות בלתי נסלחת לחשוב כך ודבר שמנתק אותי מהמציאות ומהווה, אבל דווקא לשם שינוי אצלי, בניגוד לרוב המצבים שבהם הראש אומר משהו והלב אומר משהו אחר ואני הולך עם הראש, הפעם אני יודע שהראש צודק והלב טועה וממשיך לטעות ולכאוב.
כותרת מTears In Heaven של אריק קלפטון (האליל), שמעתי ביצוע נהדר שלו של חבר'ה בשם Bermuda Acoustic Trio - הם עושים קאברים עם טאצ' אקוסטי-לטיני להמון שירים מפורסמים. תפעילו את האימיול ותתחילו להוריד. ממליץ ביותר!
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
