סליחה
לפני הכל. סליחה. סליחה מכולכם. בעיקר ממך.
יום שכולו סליחה
סלחו לי מראש שאני מפריד בין הרעיון המקורי של יום כיפור לבין מה שהוא היום בפועל, יום של צום,
שמירה על אי הפעלת מכשירי חשמל, נהיגה ומאזוכיזם...
אז תסלחו לי באמת, אבל אני לא מאמין בזה.
הרעיון יפה, להקדיש יום שלם לרעיון מסויים כשכל הרעיון הוא שיש לך עד ליום הזה לאמר סליחה
כי אחרת השמיים ננעלים וגזר דינך לשנה הנוכחית נגזר... פשוט טפשי.
נטלי פורטמן פעם אמרה, בראיון, שהיא רוצה לבקש מאלוהים, שאנשים יעשו טוב בשביל עצם העובדה
שהם עשו טוב, ולא בשביל שום סיפוק אחר, אלילי, אלוהי או כל דבר אחר. רק בשביל עצם העובדה שהם עשו טוב.
כך אני חושב לגבי סליחות
קודם כל, לא להכל ולא לכולם צריך לסלוח.
שנית, לא צריך יום בשנה שיזכיר לך לעשות את זה, אתה צריך להרגיש רע אם קרה משהו
ובאמת לבקש את המחילה מהאדם, שכאילו בסליחתו יפטור אותך מעונש... ולא לזרוק לאוויר 'אה... סליחה'
ולהמשיך כאילו לא קרה כלום.
בעיקר לא צריך להיות יום שיזכיר את זה...
בכל אופן, יום כיפור שלי, עבר די ברגיל,
אני לא צם, לא שומר, לא כלום, חוטא לפני מיטב הספרים.
רוב היום ואתמול הייתי בבית, בערב יצאתי, בערך ל100 מטר, לידידה שגרה קרוב לראות איזה סרט...
ביום חמישי, מתי ששיחררו אותנו הביתה, נקעתי את הרגל באימון ספורט שעשינו בצבא.
הרופא אפילו לא הביא לי גימלים... עולם אכזר...
מחר שבוע חדש.
סוגר את סוכות א'
יוצא רק לחג של סוכות ב', בלי החמשוש של אחרי...
החיים קשים? כן
יכול להיות יותר רע? כן
זה גורם לי להרגיש יותר טוב? לא.
הרגל כואבת? בערך... סוג של.
שיהיה לכולנו חג שמח וכיף.
סליחה
מתוך צילומים בים. לבד.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
