Silent Chaos ...Everybody's looking for somebody's arms to fall into |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
There's gotta be some way outa here כנראה שאני באמת לא מבין את הרמז. וממשיך בחיי כרגיל...
יש בזה משהו קטנוני אולי, שאתה שם לב אליו רק במצבים מוזרים כמו זה. אבל... אני מרגיש כאילו בכל הקשרים שלי עם אנשים, לפחות אלה שאני באמת מנסה להחזיק בחיים. אז אני(!!!) הוא זה שמנסה. ובראייה תמימה, אני מצליח. השאלה שאני שואל היא, האם אני מרמה את עצמי? האם הקשרים הטובים האלה, חברויות האמת הן אינן אלא אשליה שאני מוכר לעצמי? צריך שניים לטנגו. ואני מרגיש שאני רוקד עם בובה ששמה ופניה משתנים מפעם לפעם.
לא יודע. אולי אני חושב יותר מידי וככה בעצם העולם עובד...
| |
| כינוי:
בן: 38 Skype:
GuyKhmel  |