חלק מהלימוד של הטריקים זה להתרסק. כל מי שלומד, מתרסק.
אני לא אומרת לך לא ללמוד, רק תדע שאתה תתרסק.
כל מי שלומד מתרסק.
אני רוצה לעדכן, לכתוב מה חדש אצלי, לבחון מה השתנה מהפעם הקודמת, איזה דבר מעניין יש לי לכתוב עליו.
כלום!
הסוללה שלי עברה לדימונה. מה שהופך את הנסיעה לפחות נוחה. וסך הכל, אתר די מעפן וקשה. אבל יש לנו שם 3 חודשים.
אגב, ממש בזמן הכתיבה, עלתה לי בראש השאלה, מה ההפך מ'רק'... כמו ב'רק 3 חודשים'... אז מה ההפך?
אני אמור לצאת לקורס ז"מ בקרוב. ז"מ - זיהוי מטוסים - מסתכלים על תמונות בגדלים שונים ובוידאו על מטוסים ופשוט מזהים כל אחד מהם, סוג, ארץ מוצא, עמית/אוייב, תפקיד וכו'... סה"כ לא להיט, אבל לפחות לא זמן איכות בסוללה.
היחסים שלי עם המפקד שלי די מעפנים, הוא מתגלה, כמה מפתיע, כאידיוט, כבנאדם, הוא בחור חכם והכל, פשוט יש לו חרא של אישיות.
אני אמור להיות יד ימינו, פשוט כך, שנינו אמורים לפקד יחד על פלגה. וזה מתנהל בצורה ממש גרועה. מקווה שהוא יודע ליישם לקחים.
הלכתי לצלם אתמול בפארק הירקון בת"א. מקום יפה. מפתיעה כמות האנשים שיש שם בשישי בערב. רצים, נוסעים על אופניים, חותרים. המון!
אני יודע שאני צריך להשתנות, אני לא יודע איפה להתחיל.
להתחיל. שם זה הבעיה שלי, עם אלף ואחת המשמעויות שזה מקבל.
עד שאני לא אתחיל, שום דבר לא יקרה.
ואולי כבר התחלתי?
מתי אני צריך להתחיל להרגיש את זה?
הייתי אתמול שוב בהופעת מחווה לביטלס.
פשוט גאונים.
נקווה לטוב.
ומי יודע, אולי, ככה במקרה, בטעות, יקרה משהו שלא מזיק יותר מידי.
הנה צילום מהירקון שאהבתי.

(השם של הפוסט הוא ציטוט מהשיר Hey Jude של הביטלס.... נה נה נה נהנהנהנה נהנהנהנ היי ג'וד!)