ועוד פעם ביטלס, ועוד שידור רדיו, ועוד חגיגות של סרג'נט פפר, הפעם כל התקליט, בלי יותר מידי הסברים - רק מוזיקה... "...וזה שיר שפול כתב לאבא שלו בגיל 16...."... "באיילון, מחלף קיבוץ גלויות נפתח לתנועה... Oh Yeah..." אין! אין! אין! אין על הביטלס
בזמן האחרון, אני חוזר למנהג שאותו נטשתי לפני המון זמן, לשוטט באתרי הכרויות... יש לי כל מיני פרופילים ישנים, שכשאני קורא אותם, אני קולט כמה אני והעולם מסביב לא יושבים טוב ביחד באותו השולחן, מצחיק לקרוא שמה שפעם כתבתי על עצמי, עדיין מאוד מאוד נכון לגבי... ובנוסף, הנה עוד כמה הארות שגיליתי -
- אשדוד נחשבת להיות בדרום הארץ
- בנות שנראות טוב, בד"כ מעשנות (מה שמוריד לי...)
- הרבה אנשים מהצפון לא כותבים מאיפה הם
- אילת מלאה בכוסיות
- יש יותר מידי פקאצות
- בנות מושבים עושות לי את זה
אני עובר מפרופיל לפרופיל, מתמונה לתמונה ומגלה על עצמי שגם באינטרנט, אני ממש לא יודע מה להגיד, איך להתחיל, מה בכלל לכתוב או לומר, שלא ישמע יותר מידי בנאלי ("היי, מה שלומך?"), יותר מידי ילדותי, יותר מידי לא אני ("את יודעת שיש לך חיוך מקסים"), יותר מידי מתנשא ("את נשמעת מישהו שכיף לדבר איתו").
בשישי היינו באיזה פאב, ידידה באה ואמרה 'פעם הבאה שמגיעה בחורה חדשה לחבר'ה, תתחיל איתה'.... חייכתי בבישנות... מתי כבר זה יעבור לי? מתי אני כבר אתגבר על השיט הזה ואדבר עם בנות בכיף שלי. אני כבר פאקינג בן 20 וחצי, ועדיין נבוך מכל דבר. מה יהיה איתי?
אה, עוד משהו, בניתי ביומיים האחרונים ארון וארונית לבית החדש.... זה היה באמת כיף. :) לנגד עיני ובדמיוני, החדר נבנה. פתאום מתחילים להכנס רעיונות של עומק, צבע, מיקום, סידור וארגון... איפה למקם כל דבר ודבר. איך לחלק את כל הדברים שפשוט חבל לי לזרוק, כך שהחדר לא יראה קטן מידי, מלבני מידי, ארוך מידי... כיווני אוויר, כיווני אור... הפלוס הגדול זה שיש הרבה תוכניות :)
אה, והנה תמונה מהרגילה הקודמת שלי, כשביקרתי בירושלים
אני קראתי לה "למצוא את עצמך"
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
