חשבתי לעדכן... ואז חשבתי על מה אני אכתוב... שום דבר לא ממש בא, אז אני סתם אזרום ויצא מה שיצא... יאללה...
אז עכשיו אני יושב מול המחשב עם אוזניות ושומע מין תוכנית עם שירים של ג'ימי הנדריקס (האלוהים של הגיטרה) בגלגל"צ, קצת מפתיע, לא טבעי לשמוע בתחנה כל כך מיינסטרימית כאלה תוכניות... אבל הפתעות הן דבר טוב.
ארבע השבועות הבאים יהיו באמת קשים בצבא, למרות שברובם אני אחזור כל שבוע, בכל שבוע יהיו כמה פריסות (מעבר של כל מכשירי הסוללה - משגרים, חדרי בקרה וכו', לשטח...) שם אנחנו, הלוחמים הצעירים עושים את עיקר העבודה השחורה - כלומר, בניית אוהלים, העברת כבלים בין מכשירים והמון המון שמירות. זה גם נורא כי זה מנות קרב כל היום... איפה החיים היפים? ת'אמת, מצאנו דרך להתמודד עם הבעיה של מנות קרב - והיא רטבים, בעיני, או בעצם לטעמי, הרוטב הכי טיוב הוא חרדל ודבש... אחד הגדולים, משפר את הטעם היבש של מנות הקרב....
אני שונא לשמור... זה הדבר שאני הכי שונא לעשות... 4 שעות לעמוד בקור או בחום או באיזה מקום אחר ופשוט לבהות ולהשתעמם למוות... בפריסה האחרונה, שהייתה השבוע, היו 2 עמדות שמירה - אחת שמירה על מצבורי הנשק, והשניה פטרול סביב האוהלים, שהתבצעה ע"י 2 אנשים, אם נפלת כחלק מאותם שני אנשים, השמירה באמת טסה לך, נוכחות של אדם נוסף בשמירה פשוט משפרת אותה ומעבירה אותה במבהירות שיא!
השבוע בכלל היה שבוע חי"ר, כלומר שבוע שבו מתמקדים על יכולות החי"ר של הסוללה שלי. המסו"ל (מפקד סוללה), הוא פשוט מורעל... בצורה הרעה של המילה, אני אמור להיות הלוחם הכי ג'ובניק שיש, והוא רוצה שאני אזחל, אעשה תרגילי פרט חוליה (שנחמדים עפ אש חיה, אבל לא כשמתאמנים עליהם כל כך הרבה)....
כל השבוע היה דבר אחד שעבר לי בראש והוא 'למה מדינת ישראל קמה איפה שהיא היום?', התשובה ידועה - כי אברהם החליט שאיזו רוח קודש מדברת אליו וחייבת לו את האזור המסריח הזה... אבל אני חושב לעצמי, אם ישראל הייתה קמה באירופה, או באזור קצת יותר הררי וקריר, מה היה רע? קודם כל, לא היו ערבים מסביב (חוץ ממהגרים, הרבה הרבה מהגרים), היה קר, היה שלג וסך הכל היה טוב לכולם! טוב, באסה לי...
היום אנחנו חוגגים את ל"ג בעומר, ואני יושב בבית ולא עושה מדורה, משהו מוזר... כי אני לא יכול להזכר מתי בפעם האחרונה עבר לי ל"ג בעומר בלי מדורה שארגנתי או לפחות הייתי בה. אני אוהב מדורות, מבחינתי, אחד מבילויי שישי היותר טובים הוא איזו מדורה על חוף הים, שנמשכת עמוק לתוך הלילה, עם אותם רגעי השקט והשלווה בהם פשוט בוהים אל תוך האש המופלאה ומוצאים בה משמעויות שונות להמון דברים... זה חסר לי.
השבוע הייתי אמור לסגור, בתור מזעיק תורן בבסיס, כלומר, אם קורה משהו, אני צריך להתקשר לכולם, במזל מישהו החליף אותי שם ויצאתי הביתה.
הייתי אתמול בפאב 'סאבליים' בת"א, והיה ממש ממש כיף, קשה לי להחליט אם היחס שלי עם האנשים השתנה, או שהמקום פשוט טוב, אני חושב שזה שילוב של שניהם. בהמשך לאותו נושא, אני באמת מרגיש חלק מקבוצת חברים. זה עושה לי הרגשה חמימה ונעימה בלב, כיף לכתוב את זה...
היום עשינו על האש אצל מישהי, היה כיף... כל הצמחונים והצמחוניות בינכם (עד כה 100% מהאנשים שאני מכיר שלא אוכלים בשר הם מהמין היפה), אתם לא יודעים מה אתם מפסידים, ואולי אתם כן יודעים, הקיצור חבל...
היה דיבור על מישהו שניסו לשדך לאחת מהחבר'ה, ואמרתי לעצמי, וואלה? גם אני רוצה!
אז אני פונה לכולם, חברים, חברות, אנשים ואנשות מכל קצוות הארץ, עדיף מהמרכז :), אם יש לכן בחורה בגילאים 18-21, שמחפשת מישהו נחמד, שבאמת אוהב לכתוב, קצת כשרוני, שאמהות אוהבות אותו כי הוא מתיימר להיות חכם (5 יח' באנגלית, מתמטיקה, פיסיקה, מחשבים ואלקטרוניקה), שנת לימוד באוניברסיטה, חוש הומור ואיכות מסויימת... מוזמנות להשאיר מס' טלפון אחרי הביפ... בקיצור, תסדרו לי מישהי!!!! (אם לא אז אתם אנשים רעים)
טוב, יאללה, אני קם עוד 6 שעות, ואני מעדיף לנצל את כולן למטרת איכות שנקראת שינה...
אז לילה טוב ושבוע טוב שיעבור לנו :)
הכותרת היא מהשיר Little Wing של ג'ימי הנדריקס
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
