Silent Chaos

Remember, remember, the Fifth of November,
The Gunpowder Treason and Plot... 
I know of no reason Why the Gunpowder Treason should ever be forgot...
But what of the man? I know his name was Guy Fawkes and I know, in 1605, he attempted to blow up the Houses of Parliament.
But who was he really? What was he like?
We are told to remember the idea, not the man, because a man can fail.
He can be caught, he can be killed and forgotten, but 400 years later, an idea can still change the world.
I've witnessed first hand the power of ideas, I've seen people kill in the name of them, and die defending them...
but you cannot kiss an idea, cannot touch it, or hold it... ideas do not bleed, they do not feel pain, they do not love...
And it is not an idea that I miss, it is a man... A man that made me remember the Fifth of November. A man that I will never forget.

כרגע חזרתי עם אח שלי מבן גוריון, הוא היה צריך להביא את המזוודה ששכחו לו שם,
ברדיו - בדרך הלוך וחזור דיווחו על התפרעויות של חרדים בנוגע לקיום מצעד הגאווה בירושלים
דעתי היא זו - לכל אדם יש את החופש להפגין ולהביע את דעותיו בפומבי.
ברגע שיש אדם שחולק עם דעות אלה, זכותו גם היא להפגין נגד אותם דעות ולהביע את דעותיו שלו.
ברגע שבין שני המחנות מתקיים מצב בו אחד הצדדים מאיים לפגוע בצד האחר, למנוע ממנו זכות דמוקרטית בסיסית זו, על המדינה לעשות כל מה שניתן כדי להגן על זכויות הצד המפגין כך שלא יפגע.
כרגע המצב הוא זה - מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה הורה למפכ"ל המשטרה לגרום לשני הצדדים להגיע לידי פשרה בנוגע למצעד הזה.
בעיני - זה הדבר הבוגר והנכון ביותר שניתן לעשות ונציגים אחראים משני צידי המחלוקת צריכים לשבת תחת שולחן אחד, גם אם אינם מסכימים זה עם דעותיו של זה ולהגיע לידי הסדר שיספק את שניהם.
בעיני, אנו, כתושבי מדינה דמוקרטית, צריכים לשמור על הדמוקרטיה בה, עלינו להגן על זכותם של כל הצדדים, גם ההומואים והלסביות וגם החרדים והדתיים להפגין בעד ונגד הומוסקסואליזם, אך אל לנו להצדיק פגיעה זה בזה.

צילום, בדיוק כמו הציור המופשט, נגיש לכולם. כל אדם, ללא קשר לגיל, דת, מקצוע וצבא עור,
יכול היום להביע את עצמו ואת ראיית העולם שלו.
צילום הפך לכלי המאפשר חופש בחירה בעולם האקלקטי שלנו - הנפלא, המפחיד ומלא הניגודים.

ויטלי קומר ואלכס מלמיד

הצילום בדומה לראי משקף את המציאות שלנו. קליק אחד - והזמן עוצר מלכת, הרגע החולף קופא ונשאר לנצח בתמונה.
כיצד תיראה תמונה זו? הדבר תלוי בצלם: הרי הוא זה שקובע את הזמן, את המקום ואת הזוית.
לכן הצילום איננו תיעוד יבש וחסר רגשות של המתרחש, אלא כל תמונה היא ביטוי עצמי ושיקוף של ראיית העולם האישית של הצלם.
באמצעות התמונה יוצר הצלם קשר בלתי נראה לעין עם הצופה.
בכך אמנות הצילום דומה לאמנות הציור ורבים מהציירים של זמנינו בוחרים בצילום כעוד דרך לביטוי עצמי.
מארק שפס


קטעים אלה, באו קטלוג בשם 'תחרות הצילום של orange' ונורא קסמו לי. מגדירים את הצילום באופן מאוד יפה.