Silent Chaos

מצאתי אצלי את 'ספר היתרונות והחסרונות' - בשבילכם:

 

+ משרד השידוכים הגדול במדינה.
+ יש כרי דשא נרחבים לשיזוף.
+ לא חייבים לדעת כלום כדי לסיים בהצטיינות.
+ אגודת הסטודנטים היא אוניברסיטה מצוינת למעילה בכספי הציבור.
+ יש לכם הנחה של 10% במוזיאון למורשת גרוזיה.
+ הלקוחות במכוני ליווי מעדיפים סטודנטיות (לא ניתן לקרוא שורה זו בלשון זכר).
+ בסיום הלימודים צריך להגיע פחות ימים בשבוע לחתום בלשכה.
+ המדינה מסבסדת את ארוחת הצהריים שלכם.
+ "אני אקדמאי" - נשמע טוב למרות שזה רע.
+ תעודת התואר יכולה להתאים לעיצוב דוכן הפלאפל שתפתחו.

חזרתי עכשיו מיציאת שישי שכזאת.
מוזרה, אחרי איזה פאב, ומישהי שהרגישה לא טוב, נסענו למדורה של חבר של חבר, מישהו שאני מכיר בקושי רק בשם וגם בו אני צריך להזכר.
אני כתבתי לפני כמה פוסטים על המשיכה והאהבה שלי למדורות, יש משהו מאוד אינטימי במדורה בעיניי.
היה ממש כיף, לא מהסוג הזה שהחיוך לא יורד מהשפתיים ושצוחקים כל הזמן, אלא משהו כמו הרגשה קטנה כזאת בלב, משב של תקווה, אולי, משהו שגורם לצרות להשכח למספר רגעים.
השמיים היו בהירים, כל הכוכבים נגלו לעיני. עושה לי טוב להסתכל עליהם ככה, להרגיש קטן.

 

יש דברים שהייתי רוצה להחזיר לקדמותם, יש רגעים שהייתי רוצה לשכוח, יש כאלה שהייתי רוצה לשנות, אבל בסה"כ, אני לא חושב שהחיים שלי כל כך גרועים. בנימה קצת קצת אופטימית אני יכול להגיד בגאווה  - יכול להיות רע יותר.

 

ומשום מה, עולים שירים, שורות, רעיונות, רצון מסויים לבכי, רק שהדמעות לא זולגות.

 

 

 

חשבתי - שאם אני אוכל להיות גיבור על אני אהיה א-אמן (A-Amen)
שתהיה לי את ה א-אמוביל שלי,ואת הא-אוויז'ן שלי וה א-אפאוורס שלי.
מעניין איך תראה הא-אמוביל שלי חח

 

לילה טוב
=]

הנה קטע מהתחזית האסטרולוגית שלי להיום. כמובן שיש איןספור דברים נכונים, אבל כמו תמיד - יש גם סתירות:

 

ראש הממשלה הוהבל אתמול לבית החולים, מצבו כעת 'קשה', כך אומרים הרופאים,
אני לא רוצה להציג את דעותיי הפוליטיות כאן, על אחת כמה וכמה שהן לא מוגדרות במיוחד,
אבל רציתי לאחל החלמה מהירה למנהיג של מדינתינו, לפחות עד לבחירות הבאות.