החל ממחר, כל כך הרבה דברים ישתנו
שעות השינה
שעות החיים
המחשבות על דברים
תכנונים עתידיים
כתיבה
צילום
מחשבות
סופה של תקופה.
אני לא יודע למה לצפות
אבל אני יודע כמה דברים - למדתי מנסיון, כשיש שינוי, מרוויחים וגם מפסידים, במקום שאני הולך אליו אני בטוח אתחבר עם אנשים, איזה אנשים אלה יהיו, בני כמה, אוהבים מה, אני עדיין לא יודע. אבל אני יודע שאין לקחת בלי לתת, כלומר, הקשר שלי עם אנשים יתרחק, יתנתק, יתפרק.
אני לא יודע מה להגיד, לכל אלה שמחשיבים את עצמם חברים שלי ואלה שאני מחשיב אותם חברי, להגיד שיהיה בסדר ונפגש פה ושם... להגיד שאני לא בטוח שאי פעם נחגוג את יום ההולדת של מישהו כזה או אחר יחד... שאני לא יודע מתי פעם הבאה נפגש לשיחה ארוכה על כוס קפה... אני מקבל את זה.
אבל, אני באמת מצטער. כל אלה שרוצים לומר שאין מה להצטער וזה הכי טוב בשבילי - יש הבדל גדול בין צער וחרטה, אני מצטער שזו סופה של תקופה, אני מצטער ובו בזמן שמח מאוד שתקופה נגמרת ותקופה אחרת מתחילה. אני מצטער שאני אתרחק ואולי אאבד כל כך הרבה נשמות טובות (כפרע עליכם). מצטער ושמח.
תודה לכולכם.
לכל אלה שרוצים להגיד - יהיה בסדר, תגידו, אני עדיין לא מאמין. יהיה מה שיהיה. נעבור את הגשר רק כשנגיע אליו.
לתקופה חדשה זו, הלוואי שתהיה טובה, אני מגיע עם הרבה ציפיות, הרבה פחד, הרבה חשש, הרבה דאגות והרבה מאוד תקוות. הדרך הכי טובה שאני יכול לתאר את ההרגשה שמקוננת אצלי עכשיו היא נסיעה עם עיניים סגורות על רכבת הרים כשהעצירה היא ביבשת חדשה או כוכב לכת חדש.
יהיה קשה, קשה מאוד, כך אומרים, כמה קשה יהיה, נשאר רק לראות...
It's the end of the world as we know it.
It's the end of the world as we know it.
It's the end of the world as we know it and I feel fine.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
