לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Silent Chaos


...Everybody's looking for somebody's arms to fall into


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אופטימי לגבי אחרים



בעקבות מסע מעריצים שלחצו עלי לכתוב פוסט, כתבתי אחד, נו אז מה, זה לא אומר שאני אפרסם אותו
אבל בסדר, אם אתם מבקשים.
זה טוב לראות שיש אנשים ששואלים - נו גיא, מתי יהיה כבר בלוג?
ואני עונה, כשיהיה מה לתכוב...

 

אז יש מה לכתוב? לא יודע, נראה, נזרום עם זה.

 

התחלנו בזמן האחרון להסתובב עם אנשים אחרים, משום מה השינוי הזה היה בלתי נמנע, אולי כבר נמאס אחד מהשני ומחפשים אטרקציות אחרות או שסתם, כדי להכיר אנשים אחרים. האנשים האלה הם רות, אניה, קארין, ליבת, אלון (או בשמו השני יואב), יפתח, בן.
אתמול הייתה לרות יום הולדת, (מזלטוב רות!!!), אני וחבר שלי איל באופן ספונטני לגמרי החלטנו להביא לה 17 צמידי סוכריות שרק לפני יומיים כשקניתי לה אחד כזה היא מאוד אהבה.
אני באופן כללי בעד מתנות כאלה, אני בעד מתנות אישיות, שבמקום שיוצרו במקום ליצור המוני, בתור דברים שמיועדים להיות מתנות, נוצרות ונחשבות לעומק על ידי החברים שלך, זה גורם להרגיש מאוד מיוחד. אני מקווה שרות אהבה את זה.
אצלה סתם ישבנו עם גיטרות, אני חושב שאני, אסף, בשה ואיל, היינו הכי גדולים שם. היו אנשים מאוד נחמדים. זה היה מאוד מבדר, סתם לשבת, בלי דאגות על הראש, לשבת, לשתות קולה, לאכול מרשמלו ולצחוק ולשמוע.
אני עדיין חושב איך אני אעשה את המסיבת יום הולדת שלי, לא רוצה משהו המוני, זה מאבד את היחודיות של החברים היותר טובים, ובעצם ככה מזמינים כל מי שמכירים ומצד שני אני לא רוצה לפגוע בחברים שלא כל כך קרובים אליי.

 

היום הייתי אמור לעבוד שוב בג'מבו (הפעם בנתניה, בגנדן נצבא), אבל סטיב הדפוק הזה לא אמר לי שערב חג היום ולא עובדים...
אני מקבל את זה די בעצב, כי במקום לעבוד ולעשות קצת כסף, אני אשב ואלמד היום עוד... ועוד.... ועוד....
שבוע הבא פסיכו, לציון טוב אני כבר לא דואג, אני לא אקבל אותו.
קידום חזו לי בתור המקסימום בסביבות ה650, אני מניח שאני אקבל באזור ה600, שזה בהחלט גרוע, יחסית לכתה שלי, זה עוד ממוצע פלוס, אבל בהחלט מתחת לציפיה שלי לקבל 650 - 700 לפחות.
טוב, הנה הולך רעיון העתודה בצבא, אז אני אוציא מהצבא פחות ממה שרציתי.

 

שבוע הבא נוסעים סוף סוף לאילת, במקרה שאני לא אשכח להביא לאסף כסף על ההסעה, יהיה פיצוץ, אני מצפה לפחות, אנחנו יוצאים שם עם אסף, בשה ודימה, כולנו בחדר אחד, זה טיפה צפוף, אבל נסתדר.
אני לא הייתי שם כבא איזה 4 שנים, פעם אחרונה בכתה ט' עם הכתה.
אני מת לחזור, הים שם ענק, אני הולך לצלול כל כך הרבה!!!
ועוד משהו בתכנון הוא להביא את הקייס של הגיטרה שלי ואת הגיטרות שלי ושל אסף ולקבץ נדבות. חלום ישן נושם שלנו.

 

אסף אמר לי היום משהו ממש ממש ממש נכון, שאני אופטימי לגבי אחרים, וזה אחרי שאמרתי לו שאני הופך להיות אופטימי.
והוא לא יכול היה לתאר את המצב שלי ליותר נכון.

 

עכשיו בחיים שלי יש מחזוריות מסויימת, מאוד מדכאת, קמים, לומדים, נבחנים, מדי פעם רואים חברים (לא הסדרה חחח), והולכים לישון, וכך זה חוזר חלילה.
בשישי, יוצאים, חוזרים, ושוב ממשיכים בשגרה המגעילה הזאת, נמאס לי מזה, אני לא יכול לבקש משהו יותר טוב מזה, אבל אני שונא את זה, לא יכול להסביר את ההרגשה, במילה אחת בעעע :)

 

אשרו לי מלא יצירות בבמה (ע"ע קישור בצד ימין - דפיוצר), את הרוב אנשים שם לא ממש אהבו, אבל מה'כפת לי, אני חושב שזה יפה.

והזונות בחנות פיתוח לא פיתחו לי 6 תמונות שלמות, כמובן שהוד טיפשותי גילה את זה רק בבית, אבל הם פספסו תמונה ממש יפה, שאני אתאר אותה כך, מקל ועליו תלוי סרט (כחול אם אני לא טועה), שנועד למדוד כוון ועוצמת רוח במנחת לטיסנים אי-שם ליד הבית, ובדיוק מאחוריו עובר טיסן, לפי הנגטיב יצא ממש יפה, רק שהזונות לא פיתחו את זה!

עצבנו אותי!

 

 

שמחת תורה שמחה לכם,
ולמי שלא חוגג, שירגיש טוב :)
גיא
נכתב על ידי , 6/10/2004 15:57   בקטגוריות הסיפור שלי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גיא ב-11/10/2004 18:13
 



צרות בצרורות


אז רק זה עתה התחלנו את שנת הלימודים (האחרונה שלי) ורציתי לאחל לכל הקוראים שתצליחו... כי אני לא...

 

חשבתי שכדאי להתייפייף (בעעע) לקראת הביצפר אז עשיתי מיני צמות בזקן ובאתי לביצפר,

כולם חשבו שזה מגניב, חוץ מהמורים, שכבר על היום הראשון קיבלתי כמה הרצאות על כמה זה חשוב לבוא לביצפר כמו תלמיד ולא כמו משהו אחר...

הבנתי ת'רמז, ביום למחרת הורדתי ת'צמות :S

מה שנאי לא מבין, זה מה הבעיה של אנשים לקבל משהו שהוא לא רגיל, כאילו, גם בפורים, שעשיתי מוהוק, שנשאר קצת, חטפתי כמה הרצאות מהמורים על כמה שמוהוק זה לא חינוכי ונאצי ועוד שטויות כהנה וכהנה. מה הבעיה שלהם? הזקנים האלה? הלא יודעים איך להשתמש במחשב האלה? לקבל משהו שהוא לא כמו שהם אוהבים....

חרא של תרבות, חרא של מדינה

 

הפסיכומטרי ירד לפעם בשבוע, מה שמחלק את הזמן די טוב - כל השבוע אני לא עושה כלום... ויום שבת (עוד 8 דק') אני מתחיל ללמוד... כמה זה טוב? זה לא.... אבל בעעע

כן, למה בכלל נרשמתי לזה, יהיה לי ציון גרוע, אני מבטיח לכם את זה.

כאילו ההורים שלי לא יהיו מרוצים, אפילו אם אני אקבל איזה 800 הם יגידו, למה לא 810.....

ככה זה אמאבא שלי, ואני הילד ה"לא מספיק" שלהם...

 

אמא שלי גם החליטה שעבריינות היא הדרך חיים שלי.... כן... בדיוק ככה

לפני יומיים, אני אומר לה - אמא, את יכולה לקחת אותי לבריכה?

"אין לי כוח, קח ת'אוטו וסע", היא אומרת ברוגע כזה

"יש לי עדיין צורך במלווה" ....

- "לא משנה, תסע לאט, אףחד לא ישים לב"....

עבריינות

 

זה הזמן להגיד שבדיוק היום, לפני כמעט 12 שעות נגמר לי הדבר המגעיל הזה שנקרא מלווה, לפחות רשמית, זה לא אומר שאני אצא מהבית בלי אמא, לפחות לנסוע לאן שאני רוצה... מונית אפשר להיות גם בלי אמא....

 

קיבלתי ציוני בגרות של מועד ב', חל שיפור של איזה 10 נק' באנגלית, שזה ממש לא מספיק

באנגלית קיבלתי 79, 75, 65 - כשבמועד א' זה היה 70, 61, 55

ובמטימטיקה 97, 70 - כשמועד א' - 73 ו60

אני לא ממש מרוצה, אני אעשה מטימטיקה חוזר חורף ובתקווה גם אנגלית, אבל זה תוצאות די מאכזבות, אני עם הטעויות כתיב שלי, אוף... :(

 

משום מה דברים טובים קורים ביחד, בדיוק כמו צרות...

אבא שלי איכשהו הבריח סורק מהעבודה, (אני לא יודע אם הוא הבריח או סתם מצא ברחוב, כי זה מה שהוא עושה.... ואין בזה שום דבר רע....) בכל אופן, הוא בא בלי כבל ובלי חשמל, אני פונה לידידי אסף שבמקרה התגלה לי שקנה גם מדפסורק חדש...

אז לקחתי ממנו כבלים וגם את הסורק

ועכישו בערך יש 2 סורקים שעובדים, אבל נאי אשאר עם זה של אסף, כי הזבל של אבא פשוט סורק עם גוונים ממש ממש ירוקים כהים בצדדים...

לפחות מזה אני מאושר..

 

יום נעים

גיא 

נכתב על ידי , 4/9/2004 11:48   בקטגוריות הסיפור שלי  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עגבנייה סקסית ב-17/9/2004 02:08
 



למה לא אוגנדה?


למה לא אוגנדה? אני שואל

דווקא לא...

למה לא אלסקה????

או סיביר!! גם קר וגם אין ערבים יש רוסים....

 

היום היה הפיגוע הנורא בבאר שבע שזה פיגוע אחד מהיותר כבדים שנראו בארץ, והראשון בבאר שבע, לפחות לפי מה שאני זוכר.

 

זה כבר אבסורדי, אנחנו משייכים פיגועים לקבוצות, הכבדים, קלים וכו', כלומר אם נהרגו פחות מ10 איש, זה סתם פיגוע, כזה שאפשר לעבור עליו בשקט... ועוד כמה זמן, אפילו החדשות יתייחסו אליו רק בתור ארוע שולי.

אני מתעצבן, לא כי אכפת לי מה קורה בתוך המדינה הזאת, כי תאמינו לי.... לא.... כשהשלטון שלנו מלא באנשים בעלי כתבי אישום שנמצאים בפועל או רק מומלצים על ידי המשטרה או היועץ המשפטי לממשלה.

עבירות שוחד, יבוא סמים, מינוי חברים ומשפחה לתפקידים ראשיים... אלה רק חלק מההאשמות...

אני לא חושב שבמקום אחר היה יותר טוב, כאילו, אידיוטים היינו ואידיוטים נשאר.... אבל לפחות ערבים לא היה לנו...

וכל ההקדמה הזאת היא ביטוי לביאוס שחטפתי היום מהסיבה הפשוטה, שאדון בשה, זכה ב2 כרטיסים להופעה של שייגעצ מטעם וואלה!... והתמזל מזלי וזכיתי בהגרלה שאותה ערך אותו בשה... והיינו אמורים ללכת להופעה.

אבל, אז קרה הפיגוע המצער, ושייגעצ החליטו, בהחלטה שאני תומך בה ב100 אחוזים, לדחות את ההופעה, זה לא בסדר שאנשים מתים במקום אחד ואנשים חוגגים במקום אחר.

 

בכלל היום הזה היה יום רע, רצף של דברים רעים, שמתחיל בזה שקיבלתי ציון יחסית נמוך במבחן חצי בפסיכו, לעומת שיפור יותר משמעותי של אנשים אחרים ואחרי זה כל מיני בעיות בבית שבדיוק שכחתי אחרי זה הפיגוע ואחרי זה הביטול של ההופעה.

 

יום שרוף, וזה עוד אמור להיות היום האחרון של החופש, הדודבן שבקצפת לפני הזפת של הלימודים....

ואיך הוא עבר? בבוקר - פסיכמטרי, אחרי זה סתם ראיתי איזה סרט בבית, גם לא משהו... אבל!@!@#!@ ... בסופו של דבר יצא ביום הזה משהו טוב... אחרי שסיימתי לראות את הסרט הזה, יצאתי למסע צילום.

זה נורא מרגיע, ללכת, לראות, לחפש את הדרך היפה והנכונה לצלם, מבחינת זוית, אור ופרטים טכניים של המצלמה, זה באמת שימח אותי.

 

ההורים שלי החליטו לעשות לי ולאח שלי "התחלת שנה נעימה" וקנו לשנינו 2 דיסקמנים... אני כמובן אמרתי תודה והלכתי, בלי לחשוב מחשבות מיותרות... זה הרי מה שכדאי, במקום לחשוב על שטויות כמו אמ... למשל שאח שלי ואני מקבלים אותו דבר וזה אבל לא עושים אותו דבר בשביל להרוויח את זה, או דברים כאלה, לא משנה....

 

מחר ביצפר, אני לא יודע למה לצפות, זו אמור להיות שנה יותר קלה מי"א, אבל השנה עומדות להיות לי את כל הבגרויות הכי קשות - פיסיקה, אלקטרוניקה, תנ"ך, ספרות, מטימטיקה. (נקווה שאנגלית אני לא אעשה מועד ב')...

 

להגיד לכם את האמת, בניגוד לכל מי שאומר, "שיאו, איך התגעגתי לביצפר" אני פשוט לא אומר את זה, לא כי הייתי שם יום כן יום לא (היום דווקא כן), ב3 שבועות האחרונים, אלא כי פשוט אין לי ממש מה לחפש שם, חוץ מאולי לראות חברים יותר רחוקים מאלה שאני איתם בזמן החופשי, ושורשי ישראל, שגם שם יש מלא חברים וכיף להתווכח ואוכל ושתיה חינם!!! ויש טיול 3 ימים.

אגב, למי שלא יודע, שורשי ישראל זוהי תוכנית בית ספרית שאנחנו מתיימרים להכין תוכנית לימודים בנושא גרימת קשר בין ארון הספרים היהודי לבין החיים היום ולהעביר את זה בכתות, עשיית מקצוע חדש, לא נשמע ממש מעניין, אבל אנחנו פשוט לא עושים שם כלום, אותי לא פעם לקחו לסמינרים ולמפגשים וראיתי ודיברתי עם סמנכ"ל אורט ופגשתי את מנכ"ל אורט, אז זהו, אני מסדר כבר עכשיו פרוטקציות....

 

בכל אופן, אם לא מעניין אותכם מה שאני כותב, פשוט תגיבו

אני מאחל לכולכם שנת לימודים חדשה ומעניינת ובעיקר מוצלחת

לילה טוב

נכתב על ידי , 31/8/2004 20:27   בקטגוריות הסיפור שלי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג&rsquo;ימן ב-4/9/2004 03:54
 



  
דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 38

Skype:  GuyKhmel 




13,392
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ימן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ימן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)