לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Silent Chaos


...Everybody's looking for somebody's arms to fall into


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כולם והכל מגבות


טוב
אז היום אני אספר לכם על החוויות, המעשים והשטויות שנכנסות מצד אחד של הראש ולא יוצאות מצד שני.

בבוקר הייתה בגרות...
בהפסקות בין הטפסים הלכנו לקנות מאכלים ומשקאות והמוכר הגרוזיני מעביר לי בקבוק קולה ואומר - "5"...
אני מביא לו 5 שקל.
אחרי זה אסף בא... ומביא לו שקית קבוקים שעולה 4 שקל... שואל כמה זה... אז המוכר עונה לו "7"
אסף אומר "בסדר" ואז המוכר אמר שהוא סתם צחק כי אסף דומה לפושקין... הסופר הרוסי...
מה הקשר? פיתה פשר.


המבחן היה סביר, לא אומר טוב, אם לא הבנתם למה קראו בלוג קודם.
אחורי זה נסענו עם אסף "פושקין" לעיר
אני ביקרתי שם בחנות מוזיקה וקניתי רצועה לגיטרה הקלאסית שלי....
קניתי מתנה לאח שלי...
אני עדיין לא מבין למה... זתומרת, לקנות מתנה לבנאדם שהשלושה משפטים שאני אומר לו במשך השנה האחרונה היו:
"תעביר ת'חומוס", "תעביר ערוץ", "צא כבר מהשירותיםםםםםםםם"
אז לבזבז עליו 50 שקלים שלמים??...
טוב, כנראה שצריך...
אחרי הכל... הוא (במבטא איטלקי כבד) משפחה...

אחרי זה הלכתי למדריך צלילה שלי... הוא פתח מועדון צלילה בחוף סירונית
ביקרתי שם לפני חודשיים... כשהוא רק קיבל לידיו את המועדון הוא נראה מזוויע
עכשיו הוא עדיין נראה מזוויע רק עם יותר ציוד שהגיע...
בכל אופן, קיבלתי מהמניאק 50 שקל על עבודה שעשיתי אצלו, הוא חייב לי עוד 80...
נראה לי אני לא אקבל אותם.. אבל הוא אמר שכן... לא משנה...

אחורי זה הלכנו לרופא של אסף ומשם הביתה...
בבית
למדנו שנינו את יו-יה של כוורת, שיר נורא חמוד
והוא ניסה ללמד אותי... ללא הרבה הצלחה אבל ניסינו,
גם ראינו שרק 2...
היה ממש כיף...

אחרי זה הלכתי עם אסף הביתה
וחזרתי...
גיליתי שבהליכה אתה חושב על מלא דברים שנורא כיף לכתוב אותם בבלוג, דבר שאני אכתוב בסוף הסיפור שלי
אחרי זה פגשתי את איליה, עדי וגבי
עדי ואיליה שהיו עם הכלבים שלהם נורא שמחו לראות אותי ואת לאקי, הכלב שלי
וגיליתי שהוא כלב סנוב
הם נובחים ומרחרחים אותו והוא כל כך אדיש לזה...
לא יאומן
נשארתי איתם איזה שעה
היה קצת צחוקים
אחרי זה לירז וענת הגיעו...
המצחיק הוא שאני ולירז היינו צריכים להפגש היום בערב..
אבל זהו
כך עבר לו היום
אם לא שמתם לב, לא שמעתם שום תלונות על אמא
אה כן
שכחתי לציין פתגם גאוני שהיא עלתה עליו
אם אתה תאבד את זה, זה ילד לאיבוד"

אותי ואת אסף זה ממש הצחיק

אז מה שחשבתי עליו הוא זה:
אנחנו צריכים לשנות את הדרך חשיבה שלנו
ואת זה אני ואמר אחרי שחשבתי על משהו שאמא שלי פעם פעם אמרה לי...
"במקום לקבל כבוד ואז לתת אותו.. תתן כבוד ורק אז תצפה לקבל אותו"
וזה פשוט גאוני
במקום להגיד... הוא עשה לי ככה, אז אני אעשה לו ככה...
צריך להגיד... הוא עשה לי ככה.. אני מכבד את זה.. אני עוזב אותו
ואז לצפות שהוא יעשה אותו דבר בקשר אליך

אני באמת מתחיל להשמע כמו אמא שלי, כמו מורה....
חפיף
יום נעים ולילה טוב

נכתב על ידי , 16/7/2004 00:13   בקטגוריות הסיפור שלי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג&rsquo;ימן ב-19/7/2004 17:50
 



מכונאים ופחחים בעולם שלא שלהם


כן
זאת המילה שאני מחפש
סעמק!@#
ולמה סעמק אתם שואלים?
אז אני אספר לכם...
טוב... לא עזבו אין לי כוח....
נו טוב... התחלתי כבר לכתוב אז יאללה

אז ככה
קודם כל ביומיים האחרונים חזרתי פעמיים מהעבודה ב8 וחצי וב8 שזה 11 שעות עבודה...
ו"סתם מישהו" שאמר בבלוגו - "יאי כסף כסף" ואז מגלים שצריך לעבוד... צודק
 בגדול@## זה לא אנושים לשבת כל כך הרבה לשבת מול מחשב כל כך הרבה במיוחד במטרה למצוא בעיות של תוכנה עם השפה הגרמנית#!%$%



מה שעוד יותר ביאס אותי זה העובדה הקטנה, שעם כל הצניעות וזה, אני, גיא, פליט האצה במטימטיקה, מחונן, בעל ציון הגשה של 100 במטימטיקה, 100 במבחן
קיבלתי בבגרות שלי במטימטיקה 73 ו60... ואת זה אני מגלה אחרי שעשיתי את המועד ב' שהלך די טוב... אבל בכל זאת, גם מועד א', לפחות החלק הראשון שהלך כמו חלום.
"סתם מישהו" רק לשם השוואה, שלא היה בהאצה נגיד, קיבל 99
פאקינג שיט!$#$@#
מחר יש את המועד ב' באנגלית, שגם בו, למרבה ההפתעה, קיבלתי את הציון הכי נמוך (אני גם בהאצה באנגלית), 5 יחידות - ציונים: 70, 61, 56.
ציוני הגשה - 100 1000 100
הרגשה אחרי מבחן - מצויינת



כלומר.... אם אני מרגיש שלא הלך לי במבחן, זה רע...
אם אני מרגיש שכן הלך לי... רע יותר... בעעעע



עכישו מגיע החלק הכי מעצבן בחיים שלי... תנחשו..... יפה!... אמא!
אז ככה
אני חוזר היום אחרי ה11 השעות שלי בעבודה... קרוע ועייף
ואז אמא שואלת:
"אתה רוצה לנסוע קצת? צריך לקנות שתיה (שישיה מי עין גדי, מהברזים המובחרים והחלודים ביותר בנגב!)"
-"כן... בטח"
"-טוב יאללה סע"
נחסוך ממכם הקוראים את פרטי הנסיעה    
אבל נאמר שברגע שהיא שמעה על הציונים מטימטיקה שלי...
התגובה הישירה... "אתה לא לומד מספיק"...
-"אבל חרשתי" אני עונה בעצבים
-"לא אתה לא... למדת 10 דק' ורצת למחשב"
-(זה מה שעובר לי בראש:) "תמותיייייייי תמותי... רגע... אני נוהג... בוא נעשה תאונה.... חבל על סבתא"
-"מה שתגידי"
ואז התחילה ההרצאה שלה לגבי זה שנאי לא לומד מספיק והכל... בראש שלי עוברת המחשבה... טוב... מגיעים לקניון הדרים (לפני זה עברה בראש המחשבה - למה לנסוע כל כך רחוק??) לוקחים את הבקבוקים וזזים...
אני נכנס... עם ראש מכוון על הסופר שם... והיא... "בוא נכנס לגאלי" (החנות נעליים)...
אחרי זה אני מתעצבן ומתרחק...
אני חוזר.. ולא רואה אותה בגאלי
כעבור
זה אני רואה אותה בחנות אחרת
ואז חנות אחרת...
לא קונה כלום... אבל מסתכלת...
והיא עוד אומרת שאני עושה מה שאני רוצה....



ופה נאי רוצה לעצור את הסיפור ולשאול:
מה יש לכן, הנשים בעולם הזה, משיכה למקומות בהם אתן יכולות לבזבז כסף??
אתם הרי רק מבזבזות שם, כסף, זמן, גברים...
למה?? מה יש לכם לחפש שם?
אתן לא יודעות איזה מוצרים יש שם? אתן לא יודעות כמה זה עולה? אתן חושבות שזה עולה עליכן??
אתן יודעות הכל, אבל בכל זאת אתן ממשיכות לחזור למקומות האלה...
אי אפשר לעבור בקניון בלי שתכנסו לאן שהו..
זה כמו להביא אותנו הגברים, למכון להגדלת חזה, ולצפות שנשאר ממוקדים עליכן...
זה פשוט לא אנושי!@#@#
תפסיקו עם זה...
בנוסף להכל, גם אם אין לכם גברים, זמן או כסף שאתן יכולות לבזבז שם, אתן עדיין


 



LONG STORY SHORT...
אנחנו מגיעים לחנות
לוקחים שישיה...
סליחה... אני לוקח שישיה של מי עין גדי (מהברזים ה.... שמעתם כבר) והולכים
ואז אמא שלי עושה לי.... חכה פה...
"כן, המפקד" עובר לי בראש....
אני מחכה, ואחרי איזה 5 דק' היא מגיעה ומתחילה לצעוק עלי למה לא עמדתי בתור וכמה זמן זה היה חוסך...



ואני פשוט מעוצבן, לא חסר לי לחץ בחיים,
קודם כל לא יוצא לי בכלל לראות חברים (לא הסדרה... אלא האנשים האמיתיים... ג'ואי וצ'נדלר...)...
יש יותר מידי לחץ בעבודה על הגרמנית וזה.
בנוסף להכל נפל בחלקי הכבוד.. סליחה... הזכות... ללמוד שפת תכנות
מ
SCRATCH... מכלום... בשבוע... יאי....
וגם בבית, יש את אמא שלי... זתומרת, גלגל החיים - מהפח לפחח...


 



עכשיו... את כל זה רציתי לספר... אבל שמתי לב, שאני פשוט אוהב להתלונן, כאילו מגיע לי יותר או משהו, וכאילו לאנשים אחרים יותר טוב...
ואני ממש לא יודע אם זה נכון, אני מכיר מספיק אנשים שקשה להם לפחות כמוני...
שלמרות העבודה הקשה, השכר הולם ובסופו של דבר אני רק ארוויח מזה...
ושיש לאנשים אחרים הורים יותר גרועים (במובן מסויים... אבל בכלליות לא)...
לא יודע...
זה הרגשה כזאת שאני מרגיש שרע לי אבל מבין שזה לא ככה... שבסופו של דבר נורא טוב לי שאני לא רואה את אמא שלי 11 שעות עבודה ועוד 7 שעות שינה אז ככה שנשאר לי לראות אותה מקסימום 5 שעות ביום... שזה ממש קצת...
ושחברים שלי נפגשים איתי בשישי ואני חושב שכשאתה לא רואה אותם הרבה זמן הרבה יותר כיף איתם...
אז לא יודע...
אני טיפה מאוכזב מזה.... מאיך שאני מרגיש....



זהו
לילה טוב
בהצלחה ל"סתם מישהו" ולכל הנבחנים האחרים מחר


 


 
נכתב על ידי , 14/7/2004 22:48   בקטגוריות הסיפור שלי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג&rsquo;ימן ב-16/7/2004 18:25
 



בוקר בא, יום חדש


(ראשית כל ודבר ראשון אני חייב להודות לאסף - ובעיקר שאתם תודו לאסף שאני כותב בבלוג הזה... כי פתאום שכחתי ממנו ואסף הוא זה שגרם לי לכתוב מחדש... אז תודה לך ילד)

הסמיילי של ההודעה מייצג בעצם את המרגש שלי עכשיו

אחרי שעברתי טסט ראשון כלום לא יכול לעצור אותי.... נשמע מזוייף... כי זה באמת מזוייף....

כולה לנסוע כמו שצריך....

נכון נשמע קל? לא?....

הייתי ממש לחוץ, הרגשתי ת'לב שלי דופק את הדרך החוצה שלו...

מה שכן... בדקתי, והוא דפק כמו האיתות... זה היה מלחיץ בשיא... הייתי בטוח שנכשלתי גם...

אבל עברתי, עזבו אותכם..

 

חזרתי מסוףשבוע בצפון, שהיה באמת באמת אחלה, זתומרת, ביזונה!!!

התכנסנו שם כולם בגלל שבנדוד שלי (מרמה 4 או משהו) ואשתו חזרו מבוסטון לחופשה בארץ.

הוא והיא מנגנים בסימפוניה בבוסטון, יו אס איי... הגאווה של המשפחה....

בכל אופן, היינו המשפחה הדפוקה שלי, המשפחה של הבנדוד, שהם האנשים הכי אחלה שמקורבים אליי, ו2 משפחות של חברים של הבנדוד הזה...

הבנדוד שמנגן בחצוצרה וחבר שלו שמנגן בקרן יער היו צריכים להתאמן... כי הם ניגנו יום למחרת... אז הם ניגנו, וגם עם הפומפת שירותים הזאת הקירות שם רעדו וכל הקיבוצניקים במרום גולן (קיבוץ ממש אחלה) באו להתלונן...

חוץ מזה, למשפחה אחת של ה"חברים" היה ילד בן 4 וילד בן שנה וחצי - שנתיים משוה כזה... ממש ממש חמוד

היה איזה קטע שהוא בא ואומר קקי... כולם מסתובבים אליו ופתאום הוא מוריד מכנסיים ומחרבן...... אנחנו נשפכנו מצחוק שם כולם.... ואחרי זה הוא ניסה להשתין עלי... לא הצליח....

עשינו שם גם קיאקים.... היה ממש מצחיק... אני כל הזמן התעצבנתי על אמאבא הזונות, שעצרו כל רגע כי לאמא שלי קפא התחת והיא סבלה... חחחחח היה חזק... גם לקחנו את הכלב שלנו איתנו (לאקי למי שלא מכיר), והוא שט איתנו בקיאק...

אני רוצה לארגן נסיעה לשם השנה או שנה הבאה עם חברים, יהיה ממש כיף...

עשינו שם המון על האש...נראה לי העלתי בכמה קילואים טובים...

 

אתמול אחרי הטסט הלכתי עם חברים לים... ועכישו... בדיעבד... אני מבין שהחווית בחיים הם לא הדברים הגרנדיאוזים כמו נסיעות לחו"ל או משהו... זה הרגעים הקטנים האלה שיוצרים את החוויה הגדולה... זתומרת, אני עכשיו מרגיש כמה המפגש הזה של ה3 שעות בים אשכרה עשה לי יום טוב.... קשה לתאר את זה.... אבל לא יודע... זה בוא נגיד האור שיש לי עכישו בחושך שנקרא החיים שלי...

 

בנקודה זאת אני רוצה להגיד תודה רבה לכל החברים שלי... לא תודה של טקס או משהו, אלא תודה שבאה מהלב כזה, שאי אפשר להרגיש שבנאדם מתכוון לזה אלא אם הוא אומר לך את זה בעיניים, לא יודע איך לתאר את זה... אבל בא לי להגיד את זה לכול החברים שלי שאולי יקראו את זה...

תודהההההההההההההההההההה

 

עכשיו אני מרגיש כמו המכשפה מארץ עוץ, מהמערב אני חושב, נוזלי....

חם פה כל כך... שאני  מרגיש שחלק מהאוויר נעלם, והוא פשוט מתחמם... לא הבנתי מה רציתי לכתוב פה.

אבל במשפט אחד חםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם מתי יבוא כבר החורף?

 

הגעתי למסקנה שדובים הם הבעלי חיים שאולי הכי נהנים בעולם... נתחיל בעובדה, הם חיים בערך בכל יבשת בעולם (כמו כלבים וחתולים), הם במצב להרוג בני אדם (כמו גם כלבים...), הם המציאו שיטה נהדרת לגרד בגב (כלבים לא יודעים.... :P), הם יכולים לחיות באלסקה ובמקומות מרובי שלג!!, הם לומדו לנסוע על אופניים בקרקסים רוסיים נודדים ודבר אחרון שהוא לדעתי הכי חשוב, הם יושנים את שנת החורףףףףףףףףףף בא לי גםםםםםםםםםםםם משהו כזה... לישון בלי הפסקה...

 

טוב

בנימה כיפית זו, אני חייב להגיד לכם, תודה על התגובות ולילה טוב!!!!
נכתב על ידי , 5/7/2004 23:13   בקטגוריות הסיפור שלי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג&rsquo;ימן ב-11/7/2004 15:35
 



  
דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 38

Skype:  GuyKhmel 




13,392
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ימן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ימן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)