לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Silent Chaos


...Everybody's looking for somebody's arms to fall into


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2006

יעלים 2





עריכה קצת שונה, יותר מתקדמת, עכשוית, מתאימה לי ל'יעלים' (http://stage.co.il/Stories/463315)

 

משהו בצבע הרך הזה של השמיים פשוט מביא אותי לאושר אדיר
נכתב על ידי , 31/1/2006 23:16   בקטגוריות יצירות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Mutiny


"...That's doesn't give you the right to mutiny"

- "You call it what you want! You're down there, We're Up Here, You Walked into the wrong goddamn room, Commander"

 

ציטוט מ"הפריצה לאלקטרז" שבמקריות ראיתי אתמול כבדיקה למסך החדש.

אירוני

 

היום, מה שקרה הוא כזה דבר, אנחנו מתיישבים לשיעור של תרגול בבדידה ומתחילים ללמוד, אחרי לא יותר מ5 דק' של השיעור, נכנסת בחורה עם דמעות בעיניים וקול רועד. המתרגל אומר לה - 'צאי בבקשה'. היא אומרת 'אני רוצה ללמוד' ומתיישבת.
המתרגל מסרב להמשיך את התרגול.
היא אומרת  לו "אני אף פעם לא מאחרת, זאת פעם ראשונה ואני מאוד מצטערת. אני אדבר איתך בסוף השיעור, בבקשה תמשיך בתרגול".

הוא ממשיך לעמוד, משחק עם הגירים והמחק של הלוח. לא אומר מילה.

"אני אלך במקומה" אומר תלמיד מהקצה השני של הכתה בקול מתרגש, מנתק את הלאפטופ שלו מהחשמל, תוך התרגשות, רואים זאת על פניו, על ידיו הרועדות.

קם ויוצא.

המתרגל ממשיך לעמוד שם כמו כלום, ממשיך לשחק עם המחק והגירים.

"אני מבקשת ממך, תמשיך את השיעור, אני לא רוצה שאחרים יפגעו מזה" היא אמרה.
"הכתה צריכה להחליט, או שהשיעור ממשיך בלי שני, או שהוא לא ממשיך" אמר וחזר לשתוק

היא כבר לא הייתה צריכה להגיד דבר, רק קמה ויצאה.

אחריה באזור ה90 אחוז מהכתה, אני בינהם.

 

...You're Down There... We're Up Here

?Does that gives me the right to mutiny

 

וזה לא סיפור, לא אגדה או מעשיה, זאת האמת, זה מה שהיה היום באוניברסיטה.

 
נכתב על ידי , 25/1/2006 14:58   בקטגוריות הסיפור שלי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בשקט בשקט


אני אוהב את השקט.

מלבד העובדה שהוא מאוד מרגיע, אני חושב שהוא לא דורש ממני שום דבר, לא להבין אותו, לא להקשיב לו בפרטנות, לא להסביר לו איך אני מרגיש,מתי ולמה.

יש בשקט אלמנט מאוד אישי, אתה יושב, איתו, בתוכו, אתה מאוד לבד, כל דבר קטן שיבוא - מישהו אחר, צלצול פלאפון או אפילו מחשבה קצרה, יפרו את האיזון העדין השורר.

השקט נמצא בכל מקום ואינו נמצא באף מקום, קשה מאוד למצוא אותו וגם כשמוצאים, אין יותר פשוט מאשר לאבד אותו.
אחד הכוחות המיוחדים של השקט הוא הריכוז שבו, היחודיות, רק בשקט גמור, אפשר להתבונן לתוך עצמך, להסתכל על הרגשות החבויים ואולי לצאת עם מסקנה או איזו תוצאה מאותה חדירה עמוקה לעצמך.

רק דבר אחד מפתיע אותי כל פעם מחדש, בתוך כל השקט הנפלא הזה, לאט לאט, בשקט בשקט, גדלה ומשתלטת הבדידות.
נכתב על ידי , 21/1/2006 15:37   בקטגוריות יצירות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג&rsquo;י ב-24/1/2006 22:19
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 38

Skype:  GuyKhmel 




13,392
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ימן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ימן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)