כן
בניגוד לכל הימים האחרים שהם חרא נסבל, היום זה היה יום של חרא בלתי נסבל
לא יאומן כמה חרא יכול לקרות ביום אחד:
איל, היה לו קטע עם נוי, החברה, שביאס אותו לגמרי.
ליבת, שאיבדה את הפלאפון שלה והייתה עסוקה כל הערב בחיפוש אחריו
אסף, שאני ממש לא יודע מה קרה, אבל כל החודש הזה שהוא היה פשוט מאושר, נגמר בבום גדול, אני אדבר איתו מחר
רות, שמשום מה הייתה בבאסה רצינית היום
אניה, שנראתה שבוזה במיוחד היום
קארין, שאיבדה את הצמיד שלה, היא מצאה אותו אבל לא נראה כאילו חזרה לעצמה
לירז, שבטח אנשים לא מכירים אותה פה, שיש לה בעיה די אישית ואני מעדיף ממש לא לפרט את זה, אבל זה גם מבאס אותה ביותר
גבי, שהמסיבה שלו די יצאה משליטה, זה לא נראה כאילו הפריע לו, אבל הרגשתי שכן
מה שמשאיר רק אותי ואת בשה, בלי ארועים מיוחדים.
זה ממש מבאס, שלכל החברים שלך עובר יום רע,
אני מנסה לתמוך, לעזור במה שאפשר, רק שאי אפשר, פשוט חרא של יום
אני בעצמי לא יכול להבין את זה, לי לא קרה כלום, רק לכל השאר כן ופתאום נופלת עלי המועקה הזאת, הכאב הזה מבפנים.
לא יודע, אולי זה רגש של רצון לעזור וחוסר אפשרות, אולי זה ניחומים, אני לא יודע, מה שלא יהיה, זה לא גורם לי להרגיש טוב.
מחר, כחלק מטקס קבלת רשיון הנהיגה שלי - לוקחים אותי לנהיגה עד לירושלים לקרובי משפחה שאני דווקא רוצה לראות, אבל יותר חשוב לי לראות את החברים, לעזור, לבטל, לצערי, אני לא יכול... חבל לי...
מקווה שלכם יהיה יום יותר טוב משלי
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
