Silent Chaos

הבנתי לבסוף מי ה Blast From the Past הזה... אולי באמת משהו קורה, חלק מהשינוי הגדול אותו אני עובר עכשיו.

מוזר, שאתמול, אצל אניה - מהתחלה עד הסוף, נהניתי, אני ממש לא זוכר את הימים שבהם היה פשוט כיף לשבת, לצחוק, לשים בלון על כובע ולצחוק, לדבר על דברים כל כך רציניים ופשוט להנות....
מוזרות הן דרכי האל... מוזרות הן גם דרכי הצחוק והכיף...

אניה, יום הולדת שמח כבר היה, נשאר להגיד רק מזלטוף

 

מוזר כמה שיר מסויים מתנגן לי בראש וחוזר בכל מיני מקומות:

Hey, I'm happy, I'm feeling glad
I got sunshine in a bag
I'm usless but not for long
The future is coming on

מצחיק
כל הצחוק הזה שהשתחרר, הלחץ שנבנה ונעלם, הכיף, לאותו הרגע ממש, הרגשת הניתוק הזאת מהגוף והצחוק, שלא מפסיק...