לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Silent Chaos


...Everybody's looking for somebody's arms to fall into


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

You Say You Want a Revolution...


אני שרוי עכשיו בסוג של סערת רגשות. אני לא אפרט מה, למה ואיך.
אבל ככה, בגדול - החברים שלי... חלקם, לפחות כרגע, מאוד מאוד על הזין שלי. מה שלא ממש הופך אותם לחברים שלי...
אולי זה מה שיגרום לשינוי שכל כך ייחלתי לו. ואולי לא.
מי יודע.

הביטלס כל כך צודקים כשהם שרים:
You say you want a revolution
Well, you know
We all want to change the world
You tell me that it's evolution
Well, you know
We all want to change the world
But when you talk about destruction
Don't you know that you can count me out
Don't you know it's gonna be all right
all right, all right
נכתב על ידי , 21/4/2008 00:43   בקטגוריות הסיפור שלי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'ימן ב-7/5/2008 09:14
 


ופתאום אתה לבד...


QWERT says:
מממ?
Guy says:
איך היית מרגישה, אם כל החבר'ה שלך היו יוצאים לאיזה מקום ואף אחד לא היה מודיע לך?
וכשתשאלי למה? יגידו - 'אבל למה לא התקשרת?'
QWERT says:
קקה
Guy says:
אז זאת ההרגשה.


 

ושוב אני מת לעזוב, לשחרר... להשתחרר... מהם, מהכל, מכל זה... ולמרות שאפילו יש מה ואיך... זה לא קורה... אני לא יודע... מפחד.. אולי... כועס. על כל העולם ואחותו, על החברים שלי, על הסביבה, על כולם ועל אף אחד. בעיקר על עצמי.


 

אחרי שבוע שנראה כמו נצח, ערב שני שאני עושה לבד בבית.
חברים... או שאולי לא...

 

פתאום אתה לבד... או שאולי לא פתאום...



לקטע המלא...
נכתב על ידי , 18/4/2008 23:13   בקטגוריות הסיפור שלי, מה שאני חושב, יצירות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


I'd Like To Be Under The Sea


אני כותב את זה די בלחץ... עוד חצי שעה אני צריך לצאת לבסיס והתיק עוד לא מוכן. אז נהייתי מ"כ טירונים, מפקד של טירונים. דירבלאק אם מישהו מהם קורא את זה פה כי הוא ירוץ הרבה הרבה! אני לא מצליח לתאר את עצמי באותן הנעליים של המפקדים שלי בטירונות, עושים את אותם הדברים, עובדים כל כך קשה. בזמנו זה נראה פשוט - '30 שניות, הייתם שם' וזהו... לא צריך יותר מזה. אז זהו, שצריך.


מוזר לי, אבל אחרי תקופה ממושכת של עליות וירידות, אני שוב מרגיש מאוד מאוד לבד. קשה לאפיין את זה במשהו מסויים, רק הרגשה שלא עוזבת. מה יהיה?


עשיתי בעצמי שינוי ויזואלי קטן, מי שיראה אותי, ירגיש, אני מניח. שיהיה לכם שבוע נפלא.

לקטע המלא...
נכתב על ידי , 5/4/2008 19:07   בקטגוריות הסיפור שלי, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Avatarכינוי: 

בן: 38

Skype:  GuyKhmel 




13,392
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ימן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ימן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)