Silent Chaos

ביום שישי אפור שכזה,

אפור לא בצבע אלא באופי...
שישי בערב ואני כרגע בבית. בלי שום תכנון של 'לאן לצאת' או 'מה לעשות'
שומע עיבודי Swing לשירי רוק מוכרים של פול אנקה.

מצאתי את עצמי מסדר את החדר, אולי בחיפוש של משהו - למרות שכבר שכחתי מה אני מחפש
מצאתי באחת הפינות של אחת המגירות באחת מהארוניות שלי מלא מלא פתקים ומכתבים מאנשים שכתבו לי אותם.
בנוסף לים של דברים אחרים, אני 'אוסף', למרות שמילה יותר נכונה תהיה אוצר, אני אוצר פתקים ומכתבים אלה.
מצאתי את עצמי יושב וקורא פתקים מאנשים שלא בדיוק יודעים איך אני מרגיש כלפיהם, אנשים שתקופתם כבר עברה, אנשים טריים יחסית בחיי.
פתק ועוד פתק ועוד פתק, רגש ועוד רגש ועוד רגש...
ברכת יום הולדת, מכתב טיסה לסקי באיטליה, פתק אהבה, נר חצי גמור
יותר מידי זכרונות, יותר מידי התחרטויות, יותר מידי אכזבות - בעיקר מהמצב, שלא עשיתי מה שרציתי, מה שחשבתי שיהיה נכון...

כל אלה שכתבו וקוראים פה
You'll be in my Heart - כמו שהשיר אומר.
תודה על זמנים טובים וזמנים טובים יותר

התקופה הקרובה לא תעבור בקלות. היא לא תהיה פשוטה ותגרום לשינויים בחייך.

קשר ישן יחזור אליך. אדם שלא ראית זמן רב, והיו לך רגשות חזקים כלפיו יחזור לאחר שנים של ניתוק.
הקשר הזה יעורר את הרגשות שהיו חבויים בתוכך זמן רב, ונראה שהוא יחזיק מעמד לתקופה ארוכה מאוד.

התקבלתי לעתודה

תואר ראשון במדעי המחשב - אוניברסיטת ת"א

לגבי החלק השני - עוד נראה..

He do the song about the sweet lovin’ woman
He do the song about the knife
He do the walk, he do the walk of life

Sweet Home Alabama
Where the skies are so blue
Sweet Home Alabama
Lord, I'm coming home to you

 

משום מה, המילים כבר לא נראות לי מתקתקות כל כך, בין רגע הן תופסות להן משמעות אחרת לגמרי.
הרבה ניפוצי אשליות של הזמן האחרון
הרבה אמונות ואמונים שנשברו
דברים שהוחזקו על ידי חוט דק ולפתע - נקרעו.

 

הרבה יותר קל להרוס מלבנות