מדהים שהזמן עובר כל כך מהר. והנה עוד שנה התחילה.
כמו בכל סופתחילת שנה, אם ארצה או לא, עולה בי תחושת הסיכום. תחושה של מה היה לנו?
לא רוצה לסכם את השנה. אבל זה יוצא ממני. ואולי עדיף לי לכתוב, לסכם, לכתוב בפתק קטן ולשרוף או לטמון בבור קטן באדמה, לקבור ולשכוח. אפילו לא להשאיר זכר על מנת לא לחזור לשם בכל שנה "ליום זיכרון אישי" שלי.
יום הכיפורים שלי השנה עבר בשקט יחסי. מין חשבון נפש עם עצמי ועם ההוא מלמעלה ועם ההוא מלמטה.
מנסה להבין איך הדברים עובדים, מה ניסה ההוא מלמעלה ללמד אותי, מה ניסה ההוא מלמטה ללמד אותי.
סבלנות זו מילת המפתח בשבילי. סבלנות שמיום ליום נעלמת ממני ואני לא מצליחה להחזיק בה. מנסה לומר לעצמי שאין לי זמן, שאף פעם לא היה לי זמן לחכות לה. לאהבה הגדולה של החיים שלי. שמעולם לא יכולתי ולא אוכל לחזור אחורנית לגיל 16 המתוק ולהרשות לעצמי להתאהב בפראות שמורשית רק לגיל הזה.
יודעת שמגיע לי לאהוב, שמגיע לי להיות נאהבת. שזקוקה לזה כל כך, ובתוך כל זה, אני זקוקה לסבלנות הגדולה שתחזיק אותי עד שאגיע אליה.
ישבתי בשקט היום, ניסיתי לעצום עיניים ולעשות לי סדר במחשבות. יש משהו ביום הזה, כמעט בלתי מוסבר, אבל אני שקטה יותר עכשיו. כאילו גלגלתי וגלגלתי מחשבות עד שהן הסתדרו לי בראש.
למרות שדמותו של ההוא מלמטה עלתה הרבה, ניסיתי להרחיק אותה. לקראת סוף היום הצלחתי. כאילו זה היה יומה האחרון אצלי. אומרת לה תלכי, מקומך כבר לא כאן. אני משחררת אותך. תלכי. תלכי. והיא הלכה.
במקומה עלתה דמות אחרת, של ההוא העכשיווי, שאיתו זה כ"כ אחרת ואולי איתו זה הנכון לעשות. לא יוצאת מדעתי, לא נותנת מעצמי כמו אז. פשוט לוקחת את הזמן, לוקחת בסבלנות. מנסה לבדוק לפני הכל מה קורה בינינו, אם זה מחזיק מעמד, אם הוא אמיתי. עד עכשיו הוא אמיתי. הוא נותן לי את מה שאני צריכה יותר מכל. שקט. שקט. עם כל הריחוק שלי ממנו, אני יודעת שיהיה לי טוב איתו. ואולי זה מה שאני צריכה. מישהו שיהיה טוב איתי.
קיבלתי אותות, סימנים, ולא כ"כ עשיתי איתם משהו. היום אני מתחילה להבין, להפנים ולהבין שאפשר גם בלי אהבה מטורפת של גיל 16. היום מתאים לי השקט והשלווה שבקשר. אז אני איתו, באיזי, לאט לאט. מנסה להכיר אותו, מנסה לומר לעצמי שאני יכולה, שמגיע לי משהו אחר.
אם יקרה או לא בינינו, זה כבר סיפור אחר. בינתיים נותנת לעצמי לזכות בחבר, במישהו שדואג, מפנק ורוצה אותי.
מקווה שההוא מלמעלה יבין שהבנתי את שניסה להגיד לי. שביום הכיפורים הזה שלי כיפרתי על הכל, ועכשיו מותר לי להרגיש אחרת. הגיע הזמן.
שנה טובה לכולם וגם לי!