עלייך ועליי

קוראת את סופהשנה שעברה. ולא מאמינה שעברה לה עוד שנה.

שנה של יתמות אמיתית מאהבה.

מסתיימת לה עוד שנה, שמביאה איתה גם את יומההולדת שלי. וכמו בכל שנה זה הזמן לסיכומים.

סיכומים אישיים שלי ביני לבין עצמי שמכניסים אותי לאווירה של לקראת סיום. לאווירה של משהו שנגמר עוד לפני שהתחיל.

איך להסביר את זה? מנסה עם עצמי להסביר ולא ממש מצליחה להבין איך כל סוף שנה מביא איתו עצבות נוראית על זמן שעבר מבלי שקרה בו משהו משמעותי. משהו שמילא את נשמתי והכניס בה את האהבה שחסרה לה כל כך.

סיכומים? רק בקיצור, אין לי את הסבלנות לפרט כמו פעם. רק רוצה לשים את הכל בצד, את כל מה שקרה להשאיר בשנה החולפת ולהאמין שהטוב שצריך להגיע את חיי כבר כאן. הוא רק ממתין שתתחיל השנה החדשה ואז ייכנס במלוא העוצמה.

אז אני מחכה לטוב הזה. בשקט. עם עצמי. בלי תזמורת וצלצולים. לבד. עדיין לבד.