לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 41

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2012

קליימקס


מיליארדי שירים נכתבו ב-100 השנים האחרונות.
מיליונים מתוכם בעברית.
אלפים מהם אני מכיר.
מאות מהם אני אוהב.
לעשרות מהם אני מכור.
אחדים מהם גורמים לי לבכות.

אבל הסי-פארט הכי טוב שנכתב, הולחן והושר בשפה העברית,
הוא של "נוער שוליים" עם "ענוג", שלעולם לא מתיישן:
"כשהאור הופך כחול,
 וגם ירח
 מתבייש בבדידותו שלא נגמר,
 נעלם שלא יראו כולם
 יראו כולם

 יראו כולם
 יראו כולם
 אור!!

 

חנה גולדנברג שכתבה את השיר, כותבת באתר שלה משפט נפלא:
"לפעמים אני יודעת מאיפה השירים שלי באים. אבל אני אף פעם לא יודעת לאן הם הולכים".
ואמנם השיר הזה מזוהה מאוד עם הקהילה הגאה, לא בדקתי את העניין לעומק.
אני יודע שבנסיעות הארוכות, כשמתנגן דיסק עם השיר הזה והוא מגיע,
החלק הזה, תמיד בפול ווליום, תמיד בשירה הכי משוחררת שלי,
תמיד 3-4 פעמים לפחות, אף פעם לא פחות מזה.

ענוג?
עונג.
גאוני.

נכתב על ידי , 11/3/2012 22:18  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)