מתוך פנזין האדומים במשחק נגד בני סכנין, 10.1.2015. נגמר 1:1. הצטיין: קרעכץ

הדרך חזרה מחיפה מצאה את האוהד ט' ממורמר משהו. אמנם, מסעה המופלא של הפועל נמשך בעוז ואף הביא להישג ראוי לציון, כלומר קיזוז שתי שניות שלמות מהשיא המקומי במקצוע "בעט קרן, קבל גול" והעמדתו על 8.87 שניות בלבד; אך עם זאת, תחושת החמצה מסוימת העיבה על השמחה. ניתן היה להשיג שיפור משמעותי יותר, הרהר ט' בעודו מתרחק מאצטדיון השקשוקה, ומיד החליט להמליץ בפני מר דומב על נקיטת צעדים נוספים לעת ביצוע קרן - כגון מינוי דני עמוס לבועט קרנות קבוע, הוראה לבלמים לעלות לרחבה בכל מחיר (חיפוי: אופירה אסייג) והקפדה על חזרה להגנה בצווחות בהלה קטועות ודשדוש בסלאלום, רצוי לצלילי הפסקול של בני היל.
כך או כך, צוק העתים נותן אותותיו באוהד ט', שהחל לזנוח הרגלים ותיקים. מדורי הספורט בעיתונים, למשל: אלה נתלשים בקפידה כבר על מפתן הדלת ומושלכים לפח, בטרם ייחשף ט' שלא בטובתו לראיון עם איזה ברקוביץ' או חג'ג', שלאחריו יסבול ימים שלמים מטיק בעין ושיהוק בלתי נשלט. גם מערוצי הספורט בכבלים נמנע האיש בקפדנות, שמא ייפול בלי כוונה על שידור חוזר של המשחק נגד עכו, שפגיעתו רעה אפילו מפגיעת אותה קלטת מפורסמת בסרט "הצלצול" - וכך תימצא גווייתו על הספה בסלון, שלט-רחוק בין אצבעותיו הקרות, עיניו קפואות בהבעת אימה קמאית והדי צווחה אילמת בסגנון "תעיף כבר! תעיף! למה לסליחי למה" על שפתיו המעוותות.
אך בכל זאת, וכפי שמוכיחה רשימת המחליפים בהפועל - כל ואקום מתמלא בסופו של דבר, וכך מצא לו האוהד ט' תחומי עניין חדשים. במקום להתענות מול עוד כדור אבוד או מסירה חסרת תוחלת, החל הקשיש הנרגן להתרכז בפענוח צורת תקשורת חדשה, שפותחה בשבועות האחרונים על-ידי קשרי הפועל ושוערה הנמרץ. אלה, במהלך המשחק לפחות, החליטו לוותר על מילים ולתקשר עם סביבתם הקרובה במגוון תנועות ידיים, נפנופי גבות ונשיפות, משל היו פנטומימאים שנעקצו זה עתה בידי נחיל נמלים אדומות. ברם, מה שנראה לעין בלתי מזוינת כבליל אפילפטי חסר פשר, אינה אלא שפת סתרים סדורה, שעיקריה מוגשים להלן:
מבט שמאלה, מבט ימינה, ידיים מתוחות המתרוממות מאזור המותניים עד לזווית 180 מעלות: "למה, למה, למה לא – "
הורדת הידיים הנ"ל בחזרה למותניים בחבטה מהדהדת: " - חתמתי במכבי?"
יד ימין מצביעה קדימה, אגודל יד שמאל משיק לאצבע תוך תנודות כף יד קלות: "אני בן 32, אבל למישהו אכפת בכלל? תתקדמו, זה בסדר, אני אסתדר כבר. בחושך. לבד."
ידיים מורמות למעלה, מבט לשמיים: "והלב, הוא רוצה לאמא (בפורטוגזית)".
כדור על קו החמש, ידיים פשוטות לצדדים ומחוות קדימה בתנועות קלות: "תעלו למעלה כולם, אני עומד לבעוט. רגלי האיתנה תשלח את הכדור בבעיטת פצצה למרחק שמונה עשר מטרים שלמים! אבל קודם, רגע של זן."
יד ימין שלוחה קדימה לקראת לחיצה: "אהלן, אני הרכש החדש מהספורטק. מאוד נרגש להיות פה. תגיד, משחקים שוער עולה?"
ועוד כהנה וכהנה, עד כי התמחה האוהד ט' בשפה החדשה, ולקראת סיום המשחק נוהג הוא לתופף קלות על ראשו בידיים מאוגרפות ("כינוס דחוף! מישהו הביא טאמס?").