אי שפיות מעטה

חזרנו היום לשאיפות האחרונות של תקופת הביצפר. לא הייתה לי הרגשה מיוחדת. סתם באסה, וציפייה לסוף.

עד כמה שאני בטוחה שאני יתגעגע לבית הספר, זה לא מפריע לי להתרגז על המוסד היום ולצרוח שנמאס לי.

נגמר פסח.

עבדתי רוב הזמן ואכלתי פיצה מקמח מצות....להפתעתי הגדולה, זה לא היה מגעיל.

סוף סוף ראיתי את נסטיושה היקרה. לצערי, הביקור שלה הסתיים בברז שדפקתי לה לא מרצוני (מאמי, אני מצטערת כל כך) ובשלושים שקלים חדשים שאני עדיין חייבת לה. לא כך רציתי שפגישתינו תגמר, אבל כרנאה שהבוסים שלי חשבו טיפה אחרת.

נסטיוש, אני באמת באמת מצטערת שנתקעתי אז בעבודה. אני מאוד רציתי לפגוש אותך. וראיתי שהתקשרת אבל לא  יכולתי לענות לך אז...... כל כך מצטערתת!

היום ערכתי רשימה של TO DO. היא די ארוכה לצערי וכוללת בעיקר שיעורים ועבודות.

עאעאעאע נמאס!

אני לא מעניינת, אני יודעת.