curl peace
גלולות נגד אומנות, שאפשר לקחת בכיס.
|
| 7/2010
בלוז נידון למוות
בעולם זה מוכר ומאוד מקובל
לעשות חשבון נפש בואכה כיסא חשמל
אפשר לשקר לעצמך, להתחרט
להאשים את עצמך, להאשים את השופט
להאשים את אלוהים, להאשים את הקורבן
אפשר להשלים שזה הסוף ושלא נותר עוד הרבה זמן
בעולם זה אהוב ומאוד מתוקשר
להיות רוצח חף מפשע, פושע מיוסר
להביט לצלמים בעיניים של עגל
להכריז על מוות בשם הדגל
אפשר גם לא דגל, אפשר גם בחורה
תן לקהל סיפור טוב, אולי תזכה בחיים בחזרה
ועכשיו אני מאוד מבולבל
יושב ומחכה לרגע שידליקו ת'חשמל
לא רוצה שמחר יכתבו את שמי בעיתון
אז אני יושב ושר את הבלוז של הנידון
בעולם קיימת עוד סוג של שיטה
הקהל אוהב רוצח שלא מביע חרטה
לקרוא למושבעים חבורת מטומטמים
לעשות תנועות מגונות לצלמים
ובבית המשפט לא לבכות לא להיות עצוב
ולהצהיר "הייתי עושה את זה שוב"
אבל זה לא סיפורנו , סיפורנו עוסק באיזה איש רזה
שעה לפני שהועלה לכיסא
הוא נידון למרות שלא הפסיק להכחיש
אחרי הכול לא כול אחד שולף סכין כשחותכים אותו בכביש
אבל מאסר עולם יכול היה להיות סוף הפרשה
אם לא היה מחילט לשסף גם את האישה
ובכדי שלא יהיו עדים
את ארבעת הילדים
ומה היה קורה
אם לא היה יורה
באיזו זקנה עם סלים שעברה לגמרי במקרה
ולמרות ההכחשות
בסוף הוכיח שיש לו נשמה
כשעלה על הכיסא שפתיו נחתמו במילים
"מודה באשמה"
אבל אני לא כמוהו
אני מבולבל
יושב כאן ומחכה שידליקו תחשמל
אני עוד צעיר ולא מתאים לי להישלח לאבדון
אז אני שר ומקווה שמישהו ישמע אותי שר
את הבלוז של הנידון
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
