The life is a game

"...היה זה כאילו רצה האיש להגיד לו משהו , אך לא יכול היה,

בגלל גוש הקרח שבתוכו היה כלוא. הילד רצה לעזור לו, רצה

להמיס את הקרח, מנסה לשווא להמיסו בחום גופו.

אך אז, לפתע פתאום, שמע את אשר ניסה האיש להגיד לו: לא

באוזניו שמע זאת, אלא עמוק בליבו.

'אנא, עזור לי! אל תעזוב אותי! אינני יכול לצאת מן הקרח הזה

לבדי. עזור לי! רק אתה יכול לעזור!'...."

                              מתוך הסיפור שאינו נגמר מאת מיכאל אנדה.

מדהים,נכון?.

אני עכשיו באמצע הספר "הרמת מסך" של ליאת רוטנר.

שמתי לב לפסקה הזאת שכתובה בתחילת הספר לפניי תחילת הסיפור,

 והיא הייתה כ"כ נכונה.

אני לא בטוחה על מה מדובר פה , אבל הרגשתי שזה נכון.