הם נחתו בהוואי. תודה לאל. מותשים ועייפים. בקושי ללכת הצליחו. הם היו מסטולים.
הם הגיעו למלון.
"טוב אני פרשתי, לילה טוב לכולם" אמר טום לאחר שנכנס לחדרו וצנח במיטתו עמוק, עמוק.
ביל נכנס אחריו, וסגר את הדלת, וכמובן לא הוציא מילה מפיו.
ביל וטום היו אותו חדר, גיאורג וגוסטב אותו חדר, ודייויד לבד.
ביל חשב שטום ישן לכן לא היה אכפת לו שהוא בחדר איתו, כי הוא פשוט לא רצה שיצקו לו.
אבל הטום הזה?! נו, נו...
"אז ביל?... מה קרה? " שאל טום עדיין כשהיה עמוק בתוך המיטה עם הפנים שקועות ועניים עצומות.
ביל לא ענה. טום קם מהמיטה למרות שהיה לו נורא קשה, ויצא למרפסת, ביל ישב שם מסטול לגמרי רק עם בוקסר ועישן סיגריה.
טום התיישב לידו והוציא לעצמו סגירה מהקופסא. לאחר שהדליק את הסיגריה עם המצית והספיק כבר להוציא עשן פעם אחת... החל לדבר.
"ביל?... יאללה שפוך כבר. אין לי את כל היום" אמר טום.
"עזוב טום. באמת. יאללה לך תצנח במיטה שלך, ותחכה לערב לפגוש את הכוסיות שלך! עכשיו אני רוצה להיות לבד" אמר ביל, הפנה את ראשו לנוף והמשיך לעשן את הסיגריה שלו.
"איך שאתה רוצה" אמר טום והלך. הוא לא רצה ללחוץ על ביל. הוא ידע שאם ביל רוצה הוא מספר, הרי הם האחים הכי טובים, והוא ידע שבסופו של דבר ביל יספר לו. אז לא צריך ללחוץ עליו!!!
טום חזר לצנוח במיטטו. וביל נשאר בחוץ רק הוא, הנוף והסיגריה.
הגיע הערב. השקיעה המדהימה למראה הנוף היפהפה בהוואי כבר הייתה.
וכול הארבע בלי דייויד יצאו לחגוג קצת, יום לפני ההופעה.
הם החליטו ללכת למועדון. ריקודים. שתייה. עניינים...
"וואו אחלה מוזיקה" אמר טום כשנכנסו למועדון, שהיה מפוצץ באנשים.
הם הלכו לעבר הבר, לא היה מקום לשבת, זה או לרקוד או לא להיות במועדון.
הם לקחו לעצמם בירה, והצטרפו לכל הרוקדים. לביל לא היה חשק, הוא הלך לצד, נשען על הקיר ושתה את הבירה שלו. טום גיאורג וגוסטב, הלכו למצוא לעצמם מישהי. הם התפצלו. כל אחד הלך לבדו.
טום הסתובב לו שם בין כולם, ופתאום קלט מישהי שפשוט לא היה יכול להוריד את העניים ממנה.
היא רקדה ושמה זין על כולם. פשוט רקדה ונהנתה למנגינת השיר, היא הייתה רזה עם שער בלונדיני ארוך עד התחת עם עניים ירוקות וחתוליות למדי, היא לבשה סקיני ג'ינס אולסטר וגופית סבא – הכי פשוטה והכי יפה!
טום ככ אהב את המראה שלה, וככ אהב את איך שהיא רוקדת! אבל לצערו היא הייתה עם עוד חברה שלה...
פתאום הוא שם לב שהחברה שלה הלכה. "כנראה היא הלכה להביא להן משהו מהבר" חשב טום לעצמו, והחליט לגשת אליה.
"היי" אמר לה כשעמד מאחוריה.
היא הסתובבה. "היי" אמרה לו...
"אני ראית איך שאת רוקדת... ורציתי להגיד לך..." טום לא הספיק לסיים את המשפט........
"הסתכלת עלי? " שאלה בגיחוך.
"כן..." אמר.
"וואלה..."
"כן, למה? מה מוזר בזה?! " שאל?
"סתם, מוזר לי שטום קאוליץ הסתכל עלי! " אמרה.
"אה, את יודעת מי אני?! "
"לא. אני לא יודעת" אמרה בציניות.
"ו...? " שאל...
"סתם, אני לא אוהבת רוק. אני יותר בקטע של היפ-הופ" אמרה.
"סבבה, כל אחד וטעמו שלו" אמר וחייך.
"אכן כן! אה... ותודה" אמרה...
"על מה? " שאל.
"כבר הספקת לשכוח? על איך שאני רוקדת..." הזכירה לו.
"אהה... בכייף, מה?! זה מחמאה. תמיד כייף לקבל" אמר.
"כן. "
"אז רגע. לא אמרת לי איך קוראים לך"
"מרי" אמרה.
"שם יפה" אמר.
"תודה. טוב זאת חברה שלי חוזרת אז..." אמרה...
"כן, כן אני מבין. אבל אני אשמח שנשמור על קשר" אמר.
"אמממ..." מלמלה...
"אוקיי, תביא את הפלאפון שלך שניה"
"קחי" אמר והושיט לה את הפלאפון שלו. מרי הוסיפה את מספר הפלאפון שלה.
"זהו עכשיו יש לך את המספר שלי"
"סבבה. תחכי לטלפון" אמר, חייך והלך.
טום הלך לעבר ביל לספר לו על החדשות, ולשאול מה קורה איתו.
"בילוש? " שאל טום...
"טומי? " אמר ביל בצחוק יחד איתו...
"אתה לא מבין!!! " אמר טום...
"הא? " אמר ביל כולו אוזן
"פגשתי שם איזה מישהי מזה שווה"
"ו...? יש טלפון, כתובת משהו? "
"כן פלאפון"
"יפה לך אחי. " אמר ביל וטפח על כתפו.
"אז... מה איתך? אתה לא רוצה להכיר משהי? "
"לא" אמר.
"למה? " שאל...
"אני יספר לך כשיהיה הזמן המתאים"
"אוקיי, אבל רק שאלה אחת" אמר טום.
"שאל... " אמר ביל
"אתה כזה עצוב כזה בגלל אהבה או משהו אחר? " שאל.
"למה אתה שואל שאלות שאתה יודע את התשובה שלהן? "
טום לא אמר כלום. פשוט עזב את ביל לבדו.
כולם חזרו למלון. הם הלכו לישון, מחר בבוקר הם צריכים לקום מוקדם. גם כדי להספיק להיות קצת בהוואי ולעשות דברים, וגם כדי להתכונן להופעה שיש להם בערב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
