החיים ע"פ אדוי

מישהי אמרה לי לא מזמן שמים שקטים חודרים עמוק. אהבתי את המשפט כ"כ עד שהוא חדר לי למוח עמוק.

הוא יכול להתפרש באלפי דרכים,אפשר לפצל את המשפט לטוב ואפשר גם לרע. כמובן שבחרתי לראות את הטוב. למרות שזה לא הכי אופיני לי.לקחתי את הסיכון.

החופש באמת גרם לי לחשוב לא מעט על כמות ההשקעה שאני אשקיע השנה והאמת שזה קורה לי כל שנה,תמיד אני אומרת לעצמי שהשנה זה יהיה שונה,הפעם אני אהיה שונה ותמיד יום-יומיים אחרי שמתחילים הלימודים ואני רואה את המורה בפנים משהו אצלי מתפקשש,נרקב מפנים.

השנה למי שלא יודע,התחלתי את כיתה י' במב"ר וזו לא הייתה סתם כיתת מב"ר. זאת הייתה האימא של כל כיתות המב"ר שהיו אי פעם בבצפר.

להפתעתי,התחלתי רע וסיימתי כמו גדולה והצלחתי לפלס את דרכי לכיתה רגילה. לא מב"ר,לא מב"ר פלוס. רגילה. אני.

יש לי את האפשרות לחזור לשם,לכיתת המב"ר שלי. ואחרי לא מעט מחשבות החלטתי שלא,השנה,אני לא אבחר באפשרות הקלה.

הפעם,לשם שינוי,אני אתחיל חזק ואסיים מלכה.

עד אז,תחשבו טיפה קדימה.

אדוי.

מהיומולדת של שיר.