אני יושבת בעבודה והחלטתי שנמאס לי רק לחשוב כל כך הרבה ועדיף לי לכתוב. אז הרבה הרבה זמן לא כתבתי ולכן הבלוג הזה פרטי כדי שאני אוכל לכתוב כמה שאני רוצה בלי שאני יפריע לעצמי.
אני מתגעגעת
מתגעגעת ללחייך בלי לדאוג
מתגעגעגת שהצרות שלי היו מה ללבוש היום
אבל כזו אני
מחפשת מה לא בסדר גם כשהכל בסדר
מחפשת על מה להתבאס וממה למצוץ אנרגיה
אני שואבת אנרגיה מכלך דבר בעולם ואני הורסת לעצמי את הכל
אני חייבת ללמוד לייצר אנרגיה לבד
אז היי אני נויה וקל לי להיות עבור מישהו אחר וקשה לי להיות עבור עצמי
אני נעה בין אגואיסטיות מוחלטת להזנחה עצמית ממש קשה ואני לא מודה בכלום חחח
אז בעצם דמיינתי שאם אמצא מישהו שמוכן לעשות עבבורי אז אני אהיה עבודו ולא נהיה עבור עצמנו
זה דרך הסתכלות דיי מעותת על החיים במיוחד על החיים שלי מכווןם שא. זה לא עובד ב. אין אדם כזה ג. כשהוא ילך תשארי לבד ובלי מישהו שידאג לך.
אז (כל השורות מתחילות ב"אז" ו"אני". גדול.)
אז
אני
אממ