כבר שבועות שאני לא ישנה
כבר שבועות שאני או נרדמת רק בבכי או לא נרדמת בכלל
כבר שבועות שאני קמה ב6 בבוקר עם השמש, ללא סיבה
כבר שבועות שאני מתעוררת אינספור פעמים בלילה
כבר שבועות שאני לא מוצאת את המקום שלי במיטה
כבר שבועות שאני כואבת וכואבת
כבר שבועות שזה מכביד עליי נורא
כבר שבועות שאני מחפשת משהו שאי אפשר למצוא
כבר שבועות שחלול אצלי בלב
כבר שבועות שריק ובודד וחסר
כבר שבועות שזה אפילו לא טיפה משתחרר
כבר שבועות שאני מנסה לעבור בשלום את הרעש
כבר שבועות שאני מנסה לא להתנגד לדמעות
כבר שבועות שאני עושה את ההכי טוב שלי לא לשפוט את עצמי
כבר שבועות שאני הולכת עם הלב שלי בלבד
כבר שבועות שאני לא מחזיקה כעס ושנאה
כבר שבועות שזה בכלל לא עוזר
כבר שבועות אף אדם לא מבין
כבר שבועות ששום מנגינה לא נוגעת
כבר שבועות שהימים ריקים
כבר שבועות שהכל נראה כל כך מיותר
כבר שבועות שאני מרימה את עצמי יום יום, שעה שעה, דקה דקה
כבר שבועות שאני מתפללת שזה טיפה יעזור
*פעם אהבתי את החג הזה.
״אתה יכול מדעתי להוציאני, אך לא תוכל להוציאני מדעתך״ (אלתרמן)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Captain Sparrow