העולם שבים

אני מרגישה כמו בסרט: (אני באמת חושבת לעשות על זה סרט..)

בהתחלה חברות ואחר כך אויבות מושבעות....

זה מה שקרה לי ולעוד ילדה מהכיתה (אני שונאת אותה רק בגלל שהיא שונאת אותי..)

כשהגעתי בכיתה ג' לבית הספר היא הייתה החברה הכי טובה שלי... עשינו הכל ביחד... עד סוף כיתה ג' (אם אני לא טועה) היינו חברות ממש טובות...

עם הזמן באו עוד בנות לכיתה והיא התחילה להתרחק ממני...

לא מזמן כשהייתי בקפריס היא שאלה את חברה שלי ועוד חברה (לשעבר) "איך את יכולה ליות חברה שלה" (שלי) אחת אמרה "אני בכלל לא חברה שלה אני רק ידידה שלה" והשניה "אני חברה שלה אני יכולה לסמוך אליה והיא נחמדה..."

כ ל הזמן היא יורדת אלי ואני רוצה לענות לה אבל אני לא מצליחה לקטול אותה ואחרי שניה יש לי כל כך הרבה קטילות ואבל אי אפשר כבר להגיד לה את זה...

אנחנו כמו שטן ומלאך כל הדברים תמיד כשורים אליה היא תמיד באמצע...

בלעדיה הייתי יכולה להיות ALL אבל היא עדיין פה וכראה אנחנו נהיה באותו תיכון... =(

עכשיו אני NADA... היא כאילו מכשפה שסותמת לך את הפה.. הריב היחידי שבו ניסיתי לסתום להאת הפה היה לא מזמן...

היא ירדה עלי על זה שאני גבוהה (אני 1.65מ') אז אני ירדתי עליה על זה שהיא בהתאמלות אומנותית והיא לא תתפתח טוב אז היא ענתה לי שזה לא יקרה בדקו אותה ושזה לא יהיה יפה בת כל כך גבוהה (אני אהיה 1.77מ' בערך)...והיא הוסיפה שאני אהיה מאוד נמוכה (היא הצחיקה אותי... היא צריכה להיסתכל על אימא שלי) ושאני אתפתח מהר וכו' וכו'

כל ריב זה על משהו אחר היא עושה הכל כדי שנריב...