קל להגיד, אבל כל כך קשה לבצע...
והנה שוב חוזרת לה התקופה הכי מורטת עצבים בשנה- המבחנים. אחרי מנוחה של משהו כמו חודשיים (טוב, לא ממש. אני עשיתי גם פסיכומטרי באמצע X.X) חוזרים לחרישות, ללימודים, ובעיקר ללחצים של לפני הבחינה. משום מה, ואני ממש לא מצליחה להבין את זה, יש אנשים שלוקחים את זה בכזאת קלות, בעוד שאחרים (כמוני) לחוצים לפני כל בחינה כמו טמפון. ואני פשוט לא מצליחה להבין איך אפשר להיות כאלה אדישים. יש לנו מבחן בהיסטוריה ביום שישי הזה, ואני כבר התחלתי ללמוד מיום ראשון וכולי בלחץ שאני לא אספיק, וחברה אחרת שלי פשוט עוד לא התחילה ללמוד והיא עוד אומרת את זה בשיא הנינוחות- WTF?! אבל ת'אמת אי אפשר להגיד שאני לא מקנאה בה לפעמים. גם אני הייתי רוצה לקחת לפעמים את הדברים יותר בקלות ולהיות קצת יותר ספונטנית. לפעמים נדמה לי שאם לא הייתי מתנהלת לפי תכנון מראש מסוים החיים שלי היו בבלגן שלם.
אבל אני מניחה שככה בנוי העולם, יש את הלחוצים והמתוקתקים ויש את השאננים והאדישים. ואני יודעת שלא טוב לקחת דברים יותר מדי ללב ושלחץ בכמויות גדולות מדי גורם לבעיות בריאות. אבל אני כן חושבת שיש אנשים שרמה נורמלית של לחץ בכלל לא מזיקה להם, אלא להפך היא משפרת את הביצועים שלהם. וזה דבר שגליתי על עצמי בשנים האחרונות.
אנ רק יכולה להתנחם בעובדה שזאת השנה האחרונה שלי ואחרי זה אין מבחנים (לפחות לא עד האוניברסיטה, אם אני אתקבל בכלל...), ובטח שיש דברים הרבה יותר מלחיצים ממבחנים. ולמרות שאני ואחרים כל הזמן אומרים לי את זה, אני עדיין לא מצליחה להרגע. כנראה שאני פשוט אדם לחוץ מטבעי או משהו בסגנון... זה די חרא לפעמים, ולפעמים אני דווקא די אוהבת את זה:)
בכל אופן, בואו נקווה שיהיה בסדר ושנגמור את השנה הזאת עם ציונים טובים, ויאללה... הצבא מחכה! (אמא'לה... OO")
שיהיה המון בהצלחה לכולנו.
חג שמח, Ira the sheepy:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
