תנסו להבין

אני מרגיש במצב רוח די קיצוני וכל הנאמר כאן בא בהגזמה של נרקסיסטיות של הרגע והקיצוניות הגואה בי.

קולות של חורף באוויר

ושוב עולה בראש שיר

הוא לא מלא שקרים

מלא בשמחה ובחיים

ממנו אני מרגיש רק אמת

ולא חושב שום דבר אחרת

השיר הזה נקי מצביעות

הוא כל כך יקר לי. וחסר עלות

הנה הוא עולה לי השיר

עם תחושת החורף באוויר

הרגשת הגשם בפנים

וכל כך הרבה יובש מבפנים

שיר מחוסר דאגה

שיר נטול אהבה

אחד כזה שהוא מושלם

אחד כזה, לבדו בעולם

הוא כתוב בלי שום זכר לבעיה

היא כבר לא מראה אהבה

לכן הוא לבד

היא הוא, נהפכו לאחד

כל שורה עשויה ללא חת

כל מילה קדושה יותר מדת

שיר שכזה נטול מרצון

ואני, אני חופשי ללא כל אדון

לבד ולא רוצה לכתוב

כי אותך אני מפסיק לאהוב