יש לי בעיה עם שירים
שצריך לעשות הכל בחרוזים
ושאי אפשר לפרוץ את הגבולות
של צליל תואם בסופן של שורות
ואותו הפזמון המוכר,
מעבר בין בית אחד לשני
סתם מין דבר מאולתר
הכולל חריזה של שני רביעי
בשונה מן הבית הקודם
בו הייתה חריזת אחת לשתיים
אוי יצאתי מהמסגרת
אמרתי לכם שאני גרועה עם שירים
ואותו הפזמון המוכר,
מעבר בין בית אחד לשני
סתם מין דבר מאולתר
הכולל חריזה של שני רביעי
אז למה לנסות לתמצת
את המסר זה רק מעוות
והמסר פה הוא די ברור,
אני מעדיפה לכתוב סיפור!
ואותו הפזמון המוכר,
מעבר בין בית אחד לשני
סתם מין דבר מאולתר
הכולל חריזה של שני רביעי
שירה רק מציבה גבולות
מכתיבה מעבר בין שורות
למרות שאפשר גם בלי האנטר
אפילו ביאליק בוכה לו בסתר
ואותו הפזמון המוכר,
מעבר בין בית אחד לשני
סתם מין דבר מאולתר
הכולל חריזה של שני רביעי
זה שיר ארספאותי, כלומר מדבר על כתיבה
אבל בעייני שירים זאת בכלל סתם תועיבה
ובכל זאת יצא לי שיר שמתיימר להיות מתוחכם
ובתכלס, כמו כל השירים, הוא סתם סיפור מטומטם.
חשוב לציין שזה בכללללל לא מה שאני חושבת על שירים, זאת אומרת, העניין עם הגבולות די נכון והכל, אבל הכל נכתב מתוך תסכול עמוק מהעובדה שאני לא מצליחה לכתוב שירים. נובע מכך=> אני סתם קנאית.
לילה טוב:)
כינוי:
מטרן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
