למרות שידענו על האכזריות והרוע של האוייב שלנו,
לכולנו הייתה ניצוץ קטנטן של תקווה- שהבנים,אודי ואלדד ז"ל, יחזרו אלינו בשלום בריאים ושלמים.
כל התקווה שבליבנו התנפצה ברגע אחד כשהתגלו שני הארונות.
כאב.
לא על הרוע שלהם. זה כבר דבר שברור מאליו.
על הטיפשות שלנו. ההרגשה הזאת, שיכלנו לעשות את זה טוב יותר. יכלנו להחזיר אותם שלמים!!!
אז למה לעזאזל כל מה שאנחנו מקבלים זה את הגופות של הילדים המדהימים האלה?...
האמת היא,
שהממשלה שלנו מטומטמת. זה לא חדש.
אבל שיא השיאים הגיע אלינו לפני כמה ימים, כשקיבלנו את התוצאה של העיסקה ה"מוצלחת" שלך ,כלום-מרט!
מי המטומטם שיסכים לשחרר חמישה מחבלים
מה"כלא"(התצלום של החדר של קונטאר לא נראה ממש כמו בית כלא נוראי.
טלויזיה,שש-בש,אוכל,שתיה. הם רק חלק מהתנאים הטובים שהמדינה סיפקה לו.)
תמורת שתי גופות?!
לא!!!
יש לנו חדשות בשבילך אומרט:
הם לא היו מחזירים אותם חיים, כי אם יש להם את ההזדמנות להרוג אותם- אז הם יהרגו!
הם לא חושבים פעמיים בכלל!
וזה ההבדל בין שני העמים,
הרחמנות של העם היהודי והאנושיות שלנו
אל מול האכזריות שלהם!
___________________________________________________________________________________________________________
להלכה היהודית,יש פתרון בעניין של שבויים.
אומנם הוא לא חד משמעי, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו..אבל הוא ישנו.
מה שההלכה אומרת, זה שאנחנו בעצם צריכים לדרוש.
ביקשתם חמישה מחבלים? אין בעיה. תחזירו לנו חמישה חיילים(או חטופים,או שבויים...-העניין הובן נרא'לי.-)
אתם רוצים אותם חיים??? אין בעיה. גם שלנו חייבים להיות חיים ,אחרת אין עיסקה.
לדרוש לדרוש לדרוש. העניין הוא שהכל יהיה שווה. גופה תמורת גופה.
וזה מה שאנחנו צריכים ללמוד לעתיד, ובעצם להווה שלנו! גלעד שליט ורון ארד עדיין בשבי, ויכול להיות שנוכל להציל את הגורל שלהם.
כרגע, מה שעשינו עם אודי ואלדד ז"ל,זה שפשוט חרצנו את גורלם בשניה! למרות התקווה הקטנה היה ברור לכולנו מה יקרה.
כדי שמקרה כמו הנ"ל לא יחזור על עצמו, וחס וחלילה לא יחטפו לנו עוד חיילים, אנחנו צריכים לדרוש! להילחם!
וכן. גם אם זה אומר לסכן גופה אחת. כי מחר זה יכול להיות 40 גופות.
ולנו, בניגוד לאוייבים שלנו, יש ערך כל כך חשוב לבני אדם-ויותר מזה, לאחים שלנו, ליהודים היקרים שנלחמים בשבילנו! אנחנו צריכים להילחם בשבילם!
להחזיר להם על כל האהבה המטורפת שלהם למדינה,להכיר תודה להורים שלהם שגידלו אותם על ערכים כאלה, ללכת ולהגן על המדינה!
ואסור לנו בשום פנים ואופן להפקיר אותם.
אבל אנחנו צריכים לנהוג בחוכמה.
וראש בקיר אף פעם לא יוביל אותנו לניצחון.
שבעז"ה נזכה לראות את הבנים שעדיין בשבי, שיהיה לנו את הכוחות לנהוג בצורה הטובה ביותר כדי שנוכל לראת אותם איתנו.
"ושבו בנים לגבולם", אמן.
אלדד ואודי, יהי זכרם ברוך. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
