The Medicine Show
Distill the life that's inside of me |
כינוי:
Pennyroyal T מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
אני רוצה אותו לידי
53.
הקילוגמרים צונחים, הבחילה הפסיכוסוצמטית מתעצמת כל פעם שעצם זר- שאינו עשן סיגריות או אוויר מתקרב לחלל הקיבה.
ולא בכוונה. כל אחת במקומי הייתי קופצת מאושר, הרי זויה, לא היית במשקל הזה כל כך הרבה זמן. השגת את מה שרצית, לא?
לא.
אני רוצה אותו לידי. ואני לא אהיה מאושרת. אנשים כמוני לא יכולים להיות מאושרים,
כי תמיד הם צריכים בעיות שיצילו אותם מהפחד המשתק הזה של להיות חסרי עכבות, חסרי תלונות- שמחים.
ומי כמוני יודעת, שלהיות שמח זה כל כך קשה.
אני רוצה אותו לידי.
ועד שאני לא מקבלת משהו שאני רוצה אותו-
וכשאני רוצה אני רוצה,
אני לא אוכל לנשום ולחיות כרגיל. בחיים שלי לא התאהבתי וזה גם לא קורה עכשיו. אני רוצה אותו לידי.
לגעת. לעשות משהו. להוכיח לעצמי דברים ולעזוב. להרגע. לקרוא את הטקסט הזה עוד כמה חודשים ולחייך,
כמו השיר של קורטני, when i get what i want
i never want it again.
חמישים ושלוש קילוגרמים והסיפוק עדיין לא מתקרב אפילו לדפוק על הדלת. כי כל מה שאני מולי, מול המראה,
על חלונות המכוניות שנוסעות בכבישים, השתקפות הגוף הזה על חלונות הראווה ברחוב-
הוא גוש בשר מטונף.
מי יכול לאהוב את הזוהמה הזו? לחבק? ללטף? לטפל? מי יאהב את החרא הזה, אלוהים אדירים.
שתים עשרה, חמש עשרה שנים, שש עשרה שנים שבע עשרה שנים והידיעה שלי רק מתחזקת.
חמישים ושלוש קילוגרמים אבל מה כל זה שווה, בדירה הריקה הזו, בפלאפון הריק משיחות,
בראש הזה החולה, בבגדים הלא מחמיאים וברצונות הלא מוגשמים?
מה כל זה שווה כבר?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
