כמה עובדות מוזרות עלי, חלקם בטח כבר הזכרתי פה
1. מאז ומתמיד, אני מכורה לרצועות בד סטן צרות. אני מעבירה את זה בין האצבעות, או על הפנים ואני ממש מתקשה להפסיק. זה יוצר אצלי תחושות הנאה מטורפת אך ללא קלימקס, לכן זה כמו התמכרות, אני ממש נעשית אלימה אם לוקחים לי את זה באמצע, וכשאני מתחילה ממש קשה לי להפסיק. זה חייב להיות רצועה ולא פשוט בד, כי הקצוות זה חיוני. כשהייתי קטנה הייתי נרדמת עם זה, ויש לי עד היום שרוך סטן, שכל פעם שאני רואה את זה, אני מתחילה לשחק עם זה. אין לי אפילו למה להשוות את זה. אני לא חושבת על זה ביום יום, אבל כשאני רואה את זה, אני ישר ניגשת לזה.
2. כמו כל הולנדי טוב, אני אוכלת הרבה דברים שלא כוללים בתוכם פנקייק עם רסק תפוחים. שניצל, עוף, צ'יפס, תפוחי אדמה. באלו בעיקר. העירו לי שאני שאני גם אוכלת נגיד מלפפון עם רסק תפוחים, שזה לא מדוייק. אני אוכלת שניצל עם מלפפון, ואז זה כבר בא ביחד, שניצל עם רסק תפוחים ומלפפון... ברוב הגדול מאוד של המקרים אני הרבה יותר אעדיף שניצל עם רסק תפוחים מאשר עם קטשופ.
3. אחרי כמה בירות אני מתחילה לדבר רק אנגלית. אחרי עוד כמה זה כבר וולש...
4. להבדיל מהילדים שנולדים עם שיער בלונדיני, והצבע משתנה לשחור, אני נולדתי עם שיער שחור והוא פשוט הבלינד עם הזמן ותראו מה קרה...
5. בהליכה סתמית ללא מטרה על מרצפות אני הולכת לפי צעדי הפרש.
6. אני לא סובלת שמסתכלים עלי כשאני מתאפרת או כשמדברים איתי על זה.
7. אני שונאת שנוגעים לי בפנים, בכל צורה, עם היד, בטעות, בקבלת פנים כזאת... אני מנסה להתגבר על זה, יש רגעים שזה פחות יפריע לי, אבל זה נורא קשה.
8. אמנם לא רואים כי הקצוות בלונדיניות, אבל הריסים שלי כל-כך ארוכות שעם הרבה משקפי שמש, כל פעם שאני ממצמצת זה כמו ווישר כזה, הריסים משתפשפות על הזגוגית.
9. כואב לי על כל שיערה שנתלשת לי מהראש, יש לי שיער כל-כך דליל שאני בפראנויה שאקריח.
10. אני אובססיבית להריסת התמתחויות של אנשים בעזרת POKE לבטן. אנשים שונאים אותי על זה, אני ממש מאלצת את עצמי להפסיק עם זה. אני כבר לא דופקת ריצת משוכות לצד השני של החדר בשביל זה.
11. קי'! ראר ראר ראר. נמ נמ נמ. ני!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity
