אידיוט על אי בודד

ולאן באתי? לשום מקום...

... כשהוא חזר, הוא עמד שם וראה את הקבר. רק כך הוא הבין שיש שגיאות, שאסור לשגות.

אבל הוא תמיד היה עצלן וסגר את הכל מכולם. ולמרות שאולי הם לא חיים יותר, הוא לא ישב וכתב.

הוא התחיל לחזור למקום שבו התחיל. חזרה למצב ללא חלומות, כשאין סיבה לחזור הביתה, כשאין אותה, זאתי שמחכה.

הוא גרם לה לעזוב. היא ברחה לפני שהוא ברח.

וכך כל בוקר בחמש מתיישב במיטה... מרגיש ת'כעב ראש... מצחצח שיניים, יוצא מהבית... מנקה את השמשה מהשלג, מתניע את האוטו...

ארוחת בוקר מזדיינת באוטו הקר... מגיע לעבודה... בונה עוד מטוס מזדיין שגם ככה יפסיק לטוס כי הנפט יגמר... מתניע שוב את האוטו...

מגיע אל הלא בית שבו הוא חיי... שותה... הולך לישון... חמש בבוקר...

ואז הוא ישב וניסה להיזחר איך זה להקליד בשפה שכבר כמעט שכח... וכותב משהו לא ברור... משהו שגם ככה אף אחד לא יקרא עד שלא יקרה לו משהו...

היית חודש בצרפת. לא זוחר שום סוף שבוע מרוב וויסקי. שוקו מת. נפרדת ממנה. חשבת לשניה לשנות משהו.

אק