חיים מלאים!

כמה זמן לא עידכנתי...

אני כבר בכיתה י'. עברו שנתיים מאז. ואין לכם מושג כמה השתנה מאז.

הצלחתי להתגבר על כיתה ח' בסופו של דבר, בעזרת מישהי. מישהי שחשבתי שהיא חברה וכרגע היא ההפך הגמור לזה.

היא עזרה לי. היא ייעצה לי וגרמה לי לסמוך עליה. היא הייתה נאמנה לי וכל פעם שהייתי איתה חשבתי שאני החברה הכי הכי טובה שלה. שאני החברה היחידה בשבילה.

אבל לא.

היא שיקרה לי. בהכל.

הצלחתי בסוף בזכותה. כולם חזרו אליי, ולא ראיתי ולא הבנתי כמה זה צבוע. כמה זה רק בגללה. או כמו שאמרתי באותה תקופה, בזכותה.

היא הפכה לי את התקופה הזאת לכל כך כייפית ומלאה באנשים שבפוסט הקודם דיברתי עליהם, כמה שלא אכפת להם, ופתאום כן אכפת להם?

אז אני רוצה לומר לכם משהו.

אנשים לא משתנים. ובטח לא בחצי שנה או שנה.

תחילת הכיתה הבאה, הייתה תקופה מדהימה ויחד עם זאת, הכי מגעילה בעולם.

לא יכולתי לראות את עצמי מרוב הבחורים שהיו סביבי. כבר שכחתי מי אני ומה אני רוצה.

הכל הציף אותי. ומשום מה, באותה תקופה נהנתי מזה והדחקתי את התחושה המגעילה.

ואז הכרתי מישהו מיוחד. הכרנו דרך חברים, ונפגשנו הכי במקרה. נס.

נס שעד היום משתלם לי. עזבו משתלם לי. זה נס שעד עכשיו עובד ועובד הכי טוב בעולם.

לנס הזה קוראים אהבה.

עוד חודש אנחנו שנה וחצי ביחד. שנה וחצי מאושרות והכי כייפיות בעולם.

ונכון שלפעמים היו מורדות ועליות, ולפעמים אפילו יותר מורדות מעליות, אבל כשיש אהבה, אפשר להתגבר על הכל.

שלא נדבר על הדברים שהבנתי בדרך. על כמה אני חזקה, וכמה אני נחושה בדעתי. כמה אני עקשנית ולא מוותרת על מה שאני אוהבת.

כמה אני יכולה לשים זין, ולא סתם זין, זין כזה ענק.

כמה האהבה מסבה אושר לאנשים. כמה היא יכולה לשנות בני אדם. וכל מי שחושב עכשיו שאני קיטשית או חיה בסרט רומנטי, אז תתביישו לכם.

כי מי שלא היה מאוהב, אף אחד לא ידע איך זה להרגיש את זה.

ובאמת, אני מסתכלת על אנשים שיודעת בחיים לא תהיה להם אהבה אמיתית ואומרת לעצמי, הם מסכנים... כמה שהם מסכנים. הם לא יודעים כמה הם מסכנים הם עכשיו בכלל...

וכל אלה שכרגע מסתכלים עליי ומרימים גבה, שואלים את עצמם איך היא יכולה להיות כ"כ יוצאת דופן ואיך היא יכולה לסבול את כל מה שאנחנו מעוללים לה ומדברים עליה?

התשובה היא אהבה.

מה שאולי בפייסבוק, יש לכם. אבל בפנים, אין לכם. ואתם לא יודעים כמה אין לכם.

אבל כרגע, למרות כולם. טוב לי.

יש לי את החברות שלי, הידידים שלי, הכיתה שלי, החבר שלי, המשפחה שלי.

וזה מספיק לי.

אני יודעת כמה ברת מזל אני. על שהתברכתי בכל אלה.

ולכן, אני אומרת תודה.

אז תודה.

ומזל טוב!