היי וואי בטח כבר 4 חודשים לא כתבתי..
זה מעולה עכשיו אני יכולה להתפרק,להגיד מה שבא לי.. ואתם?
תגיבו או שלא..לא אכפת לי האמת.
טוב בואו נתחיל מזה שאני מרגישה יותר טוב וגם יותר רע..
אני במחלוקת עם עצמי אם טוב לי או רע.
מצד אחד טוב כי יש לי עבודה-כסף לקניון יותר נכון חח
יש לי המון עיסוקים אני מתפחת תחביב חדש שזה סוג של אומנות (?!)
אם אפשר לקרוא לזה ככה..יש לי מחברת שאני מדביקה שם כל מיני תמונות וזה יוצר סוג של תמונה חדשה..
אני יסביר את זה במילה אחד שכולכם תבינו..
בקיצור אני עושה קולאז'ים.
מעניין הא?
לא ממש חחחח
ועכשיו ללכלוך בחיים שלי.
אני לא סגורה על עצמי על נושא כולשהוא וזה הורג אותי..
אני מתעלמת מזה כמה שאפשר אבל בסופו של דבר אני יודעת מה התשובה לבעיה הזאת
אני פשוט רק מתחמקת ממנה כי אני מפחדת...מפחדת להשאר לבד.
למרות שאני יודעת שאני לא באמת לבד..נשמע כמו קלישאה אבל אני יודעת שכמה אנשים יכולים להזדהות איתי
במיוחד הדמויות שחוזרות על עצמן בסרטים הקלאסיים משנות ה-80.
סופה של הבעיה שלי יהיה כ"כ מכוער שאני לא יודעת אם יהיה איזשהו סלון יופי שיצליח לעזור לי אחרי זה
(זאת הייתה מטאפורה).
ושלא נתחיל לדבר אפילו על הלימודים שלי אוישש זה כזה נורא אני הולכת להיכשל במת' למרות שתאכלס זאת לא אשמתי
אני כן לומדת כן משקיעה אפילו הכנסי שיעוריים!!
אבל מה לעשות שבשבוע אני נאלצת ללמוד את כל החומר מתחילת שנה ל-ב-ד
ירדתי מ-4 יח' ל-3 והמורים (יש מורה אבל איכשהו המחליף בא 90% מהשנה) לכל אחד יש שיטה משלו לפתירת תרגילים
האחד מספר כל הזמן על החיים שלו ומשקיע דקה בדיוק לתרגיל וכבר לפני שהוא מספיק לסיים מגיע "הצלצול הגואל".
ואז אני אומרת לעצמי "יופי לפחות למדנו משו..כן על הטיול של המורה לפריז עם אשתו..ממש מעולה זה בטח יעזור לי בבגורת"
היום הייתה לי מתכונות ולמרות שהצלחתי להבין מעולה 70% מהחומר שזה מעולה לקלוט ביומיים.עדיין לא הצלחתי
ועשיתי כולה 2 וחצי תרגילים מהמתכונות אני מבואסת תחת..
ומחר יש לי מתקן ומחרותיים מועד ב'...אני צריכה לגשת לכולם כי לא עשיתי שום מבחן ב-3 יח'
וזה ממש "מעולה" אני אכשל בכל השלושה...ייאי לי נכון?!
מכירים את ההרגשה הזאת שאתם שומעים מוזיקה שאתם אוהבים ואז יש את הדגדוג בכפות רגליים שמתות לקרוע את הרחבה
באיזה מועדון לא משנה איזה העיקר שתיהיה שם המוזיקה שאתם אוהבים וככה תוכלו לשכוח את כל הצרות,
את כל הכאב,העוול שהיה לכם מכל היום מכל השבוע העמוס והכבד?
ככה בדיוק אני מרגישה עכשיו..!!
בבקשה בבקשה שיגיע כבר הסופ"ש שאני אוכל להשתכר ולאבד את המחשבה ההגיונית שלי,
ולעשות מה שבא לי ובדיוק מתי שבא לי ואייייייייייייייך שבא לי וכולם יהיו לי על ה*** שלי.
פשוט באלי לצעוק מה שאני חושבת על הכל,על כולם אבל כמובן שאי אפשר לעשות את זה..
כי אם כן אז זה לא מכבד או פוגע או לא יודעת מה פשוט לא מתאים
נכון צריך להיות איזה טקט מסויים אבל בשורה התחתונה לא צריך להיות כנים?
כולם כאלה צבועים,שקרנים נפוחים ומגעילים ממש מזכיר לי דיר חזירים. איכככככס
דוחה, כולם מתפלשים בבוץ של כולם,בלכלוך של אחד של השני.. לכולם יש צורך לדעת הכל על כולם
ובטח שלהביע דעה על כל דבר כאילו אכפת להם..אנשים צריכים ללמוד יותר לשתוק להכניס לבטן ולהתעסק בעיניינם שלהם.
אני מאחלת לעצמי שהשנה תיהיה שונה בשבילי שאני אוכל להתגבר על כל הדברים שנכשלתי וטעיתי בהם שנה שעברה.
אני מאחלת לעצמי להיות יותר כנה קודם כל עם עצמי ואחרי זה עם השאר.
אני מאחלת לעצמי ולכל הקרובים אליי להפיק את המייטב של ההנאות הקטנות של החיים
כי רק לפני כמה זמן (קצת אחרי יום השואה ויום הזיכרון) הבנתי שהחיים קצרים צריך לנצל אותם
אי אפשר לדעת מתי תיפול עלייך יד הגורל בחיים...לא לא התכוונתי דווקא למוות אני לא עד כדי כך נואשת שיש לי מחשבות
קטלניות,התכוונתי יותר לכיוון של אסון...אסון פרטי.
בקיצור אני לקחתי את עצמי לידיים ואני מקווה שגם אחרים יעשו את זה.
צריך לנצל כל רגע קטן מהדבר הכי קטן כמו לשמוע מוזיקה ועד הדבר הכי גדול והכי חשוב כנראה ...אהבה.
אל תשכחו להיות אופטימיים ולחייך (:
הרי בסופו של דבר זה הדבר שלא יכולים לקחת לך לא?!
עד פעם הבאה אוהבת המוון!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: