Fucking Union

נורא התחשק לי לכתוב השבוע, אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לזה. רציתי לשתף אתכם במה שקורה עם המתכרבל, אבל אלה לא רק דברים נהדרים ויפים ומעוררי השראה, והיה לי לא נעים. אבל רבאק! אני רוצה לכתוב וממתי חוסר נעימות עוצרת מבעדי?

שבוע ויומיים של היכרות. התחלנו בזיקוקי דינור והתלהבות-על. הוא כל מה שרציתי. גם אני כל מה שהוא רצה. מאוד התרגשתי. וגם הוא. אבל, כמו תמיד, הגיעה הפגישה השניה והשלישית ואז גם הרביעית והחמישית ותוך שבוע ויומיים כבר נפגשנו די הרבה. אז סימפטום השבועיים הידוע (זה שלפיו כל הפאלטות מתגלות בדייט השני או אחרי שבועיים) הגיע מוקדם מהצפוי.

יש לו גוף הורס, והוא נראה מצויין ומתלבש מקסים, אבל הוא לא מבין כלום בסקס. בדרך-כלל הייתי חותכת בשלב הזה, אבל בגלל ההתחלה המדהימה החלטתי לקחת את הזמן וללמד אותו את חשיבותה של האורגזמה הנשית והדרכים (הלא-כל-כך-קשות במקרה שלי) להגיע אליה. הוא הביע את רצונו ללמוד ואני חשבתי שזה סימן טוב לבאות. אז מסתבר שהוא לגמרי מהחכמים, אבל בשעורים האלה הוא מתקשה. אתמול גיליתי שהוא מאובחן כADHD מגיל צעיר, מה שמסביר חלק מקשיי הקשב במיטה... אני מטפלת בלא מעט ילדים כאלה, עם קשיי קשב ברמות קשות. הם נורא מסכנים. הם לא מצליחים לסנן את הגירויים החשובים באמת. הכל מופעל אצלם ומסיח את דעתם. כשיבחרו בסוף גירוי להתרכז בו, זה לאו-דווקא יהיה הגירוי שבאמת נחוץ להם באותו הרגע. וככה תלמיד בכיתה יכול להיות לחלוטין מרוכז במכסחת הדשא שבחוץ ובצעדים של אב הבית במסדרון במקום בדברי המורה. באסה. אז אני מאוד מתוסכלת מתפקיד המורה במיטה, מה גם שלא מגיעה לסיפוקי. וזו בעיה, תודו.

הוא מתעניין באמנות, בשירה, אוהב קולנוע וכדורגל, נהנה לעשן ולשתות בירה, כמוני. הוא גם מעניין בעצמו ומנסה בכל ליבו להתעניין בי. בכלל, הוא כל כולו אינטו מי. אבל הוא גם ילדותי מאוד, ותמים. מביך אותו לדבר על סקס. והוא לא מסתיר את הפנטזיה שאני מבחינתו הבטחה ליחסים ארוכי טווח. לפני כמה לילות אמרתי לו שאם נהיה ביחד עוד חודש נלך לעשות בדיקת איידס (כי האחרון, הנרקסיסט, עבד עלי שהוא "נקי" ואז הסתבר שלאו-דווקא). המתכרבל פשוט התחרפן מה"אם" שלי. נוצר דיון של איזה חצי שעה על ה"אם". ועוד לא היינו שבוע ביחד! מבינים מה זה להתרכז בגירוי הלא נכון?

אז זה המצב כרגע: אנחנו נפגשים. כמעט כל יום. הלילה סוף סוף הוא לא התהפך לי לאורכה ולרוחבה של המיטה והצלחתי לישון כמו שצריך. בבוקר הוא עשה מלא רעש ותנועות כדי שאני אקום. היפר. אז קמתי. ושוב לא גמרתי כי הוא עצר לי באמצע. איך, לעזאזל, יש לו בגרות ופסיכומטרי כל-כך גבוהים? אני מנסה לקחת את הכל בערבון מוגבל, כי אני במחזור. וזה מקשה על הכל, כולל על העצבים שלי. ואני מנסה גם לחשוב שאולי ה"אחד" בשבילי הוא לא זה שאיתו הכל זורם נפלא בהתחלה. שאולי נדרש פה תהליך. אני מנסה להיות סבלנית.

ולסיום, אחרי כמה נשימות עמוקות אל הבטן והחזה, החלטתי להצטרף לפרוייקט המגניב של milla: את הדסקטופ שלי צילמה איקיוויזי בירושלים ושלחה לי. הוא מרגיע אותי ונפלא לי לקרוא שוב ושוב את גולדברג.