בחרתי ביושב-הבר.
התחמקתי ביותר או פחות אלגנטיות מהסמסים והטלפונים של השניים האחרים. בשבת בצהריים סימסתי לו הצעה למפגש של אור יום. הוא נענה מיד. נפגשנו בשלוש בצהריים ושתינו הרבה בירה. שוחחנו ארוכות, קראנו יחד עיתון, שיחקנו שש-בש. לא ידעתי על מה להתערב איתו. רציתי להגיד: מי שמפסיד יצטרך להיות הבא שיצלצל אבל לא העזתי. ניצחתי שלוש-שתיים בלי שום פרס. הרגשתי, לראשונה אחרי איזה שנתיים, שאני מתאהבת. הוא כל מה שחיפשתי בגבר. לא הרגשתי שגם אני כל מה שהוא מחפש באישה.
כשיצאנו מבית הקפה, בשבע בערך, היה די ברור שאנחנו לא נפרדים עדיין. התנשקנו קלות. הוא הציע לראות סרט בדיוידי אצלו בבית. אני הצעתי שנלך לקולנוע הסמוך. לא היה משא ומתן או דיון - הלכנו לבית הקולנוע שלובי ידיים. היה לנו קצת זמן לפני שהסרט התחיל לאכול פיצה לא ממש טעימה. ראינו את בנג'מין באטן. סרט ארוך, עם קונספט מעניין ובלי קצוות סגורים של כמעט שלוש שעות. ישבנו בשורה הראשונה והוא החזיק לי את היד כל הסרט.
הרגשתי שחסר היה המתח המיני. לא דיברנו עלינו בהקשרים רומנטיים כמעט בכלל. לא הצלחתי להבין באיזה שלב בחיים תפסתי אותו. גם אני ניסיתי לזרום עם הפגישה ולא להסגיר את השלב שאני נמצאת בו בחיים ואת ההתלהבות שלי ממנו. אמרנו "איזו שבת כיפית" וכמה מבאס שלמחרת כבר שוב מתחיל עוד שבוע. כשנפרדנו אחרי הסרט התנשקנו ליד האוטו שלי. לא הרגשתי שהוא באמת שם, בנשיקה. אמרתי "כמה כיף להתנשק איתך" והוא לא ענה. נפרדנו ב"ביי" אחרי שמונה שעות של בילוי שבת קליל וטוב. בדרך חזרה הביתה שמעתי שאוטוטו תהיה הפסקת אש.
בחרתי ביושב-הבר, אבל הוא לא בחר בי.
זה דפוס כזה, שהרגשתי בו איך שהתחילה לחלחל בי ההתלהבות. ההרגשה הזו בבטן, שכבר התחלתי להאמין שלא יכולה להיות לי. בדיוק כשהיא הגיעה ידעתי: אני שוב מתאהבת במישהו שלא מעוניין בי. ואין לי מה לעשות בנידון חוץ מלנסות לשחק אותה קולית. היתה פגישה מעולה וארוכה ביום שבת והיום יום שני וכבר אין מלחמה והוא לא השמיע ציוץ. כל טלפון לא מזוהה מקפיץ אותי, כמו ילדה קטנה ומתלהבת. אתמול, כדי לפרוש לעצמי רשת בטחון מפני הנפילה הצפויה, צלצלתי למצטט-השירה. היתה שיחה טובה אבל הוא חולה ולא ברור מתי בדיוק ניפגש. גימגמתי כששאל לאן נעלמתי בשבת. זה לא עוזר לי להרגיש יותר טוב. אני אגיע לפגישה איתו, אם תתקיים, שבורת לב.
אני מתנחמת לפחות מהידיעה שאני עוד מסוגלת להיות שבורת לב בכלל. אבל זה מתסכל. כל-כך הרבה זמן עבר מאז שבחור באמת מצא-חן בעיני וריגש אותי. והנה הגיע אחד סוף סוף ואני לא מצליחה לגרום לו לבחור בי כמו שאני בוחרת בו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
