חם. חם מאוד. ובמסגרת מרתון בדיקת העבודות והמבחנים שאני בעיצומו, אני יושבת כל היום בבית, עם מזגן בפול גז ויוצרת בונדינג חדש עם חתולתי האהובה פילי. זאתי, כבר למדה מה עושים בחום הזה: משירים שערות ורובצים. בעיקר על הספות משירים ובעיקר במזגן רובצים, אם אפשר.
אבל היום היא החליטה שנעים לה מספיק כדי לעשות איזו תנועה. ובין שיטוטיה היא גילתה את הבלונים שאחת אחרת הביאה לי ליומולדת. אני בטוחה שמתישהו היא קראה את "מעשה בחמישה בלונים", כי מכל הצבעים הכי מצא-חן בעיניה הסגול (זוכרים את מיצי החתולה של סיגלית שפוצצה לה את הבלון הסגול? אז מסתבר שגם פילי זכרה). שלפתי מיד מצלמה כי היה לי ברור מה הולך לקרות...
ו... בום טראח! מה קרה? הבלון התפוצץ הבלון נקרע!
מה שפילי לא ידעה ואני לא זכרתי, זה שלפני חודש בערך ההורים שלי נסעו לפראג. ביקשתי מהם שיביאו לי מכשפה במתנה, ואלה - הגדילו ראש והביאו לי מכשפה מהממת ואף מפחידה: כשמוחאים לידה כפיים בחזקה - היא עושה "הא הא הא" מעורר אימה, תוך שהיא מזיזה את רגליה ומנצנצת בעיניה. תליתי אותה אז בפינת החדר וכשבאים אלי ילדים אנחנו משחקים איתה במחיאות כפיים והפחדות:
נו, אז אתם כבר יכולים להבין שפיצוץ בלון עושה יותר רעש ממחיאת כף, והמכשפל'ה התחילה לצווח את צווחותיה הצוהלות. פילי כמעט וקיבלה התקף לב על המקום ואני נכנסתי להתקפת צחוק בלתי נשלטת. במשך חמש דקות שלמות היא עשתה כל תנועה חתולית אפשרית כדי לנסות ולהתמודד עם ההתקפה הלא צפויה והכפולה הן מצד המכשפה והן מצד הבום של הבלון הסגול שבאורח פלא נעלם פתאום:
זו היתה הרפתקה הרבה יותר גדולה ממה שהיא תכננה ליום אחד! וכך, ביום קיץ חם מאוד ואחרי שהסדירה את נשימתה, היא חזרה למרבצה האהוב - שהוא גם מקום המרבץ שלי כשאני יורה ציונים לכל עבר - הספה האדומה - ונחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
