אני יודעת שלהתלהב אחרי דייט אחד זה ממש לא לעניין ולא עושים כאלה דברים כי אחר-כך נראים נורא מטומטמים (בעיקר בעיני עצמנו), אבל אחרי סדרת דייטים מזעזעים, סוף סוף בא אחד טוב, אז אפילו רק כדי לזכור שיש מכל החיפושים האלה גם רגעים מוצלחים - הנה אני כותבת את זה.
אז הוא נראה עוד יותר טוב מבתמונות, והוא ירושלמי שעובר בקרוב למרכז (אני כלכך נופלת לרגלי הירושלמים שזה מביך!), והוא מן קסם כזה כשהוא מדבר. ונעים להסתכל לו בעיניים. והוא מעניין נורא וחכם ורגיש וגם אחרי ארבע וחצי שעות של שיחה, ואחרי כמה צ'יטוטי מסנג'ר ושיחת טלפון, אני עדיין מתקשה להגדיר מה הוא בדיוק - שזה ממש חיובי יחסית למומו שמנתחת כל שטות. וגם מעיד שהוא משהו שאני עוד לא מכירה ואולי הגיע הזמן למישהו שלא מתיישב אצלי מיד בתוך קטגוריה צפויה מדי.
ורק אני חוששת, אגב קטגוריות בכל זאת, שהוא עלול להיות קצת נרקסיסט. או אולי הרבה. המקסימנות שלו, האינטליגנציה הגבוהה והצורך לדבר יותר על עצמו מאשר להקשיב קצת מעלים בי את החשש שהוא כזה. ואלה הכי מסוכנים לי. ומצד שני - זו היתה פגישה ראשונה ואני יודעת שמצאתי-חן בעיניו ויכול להיות שהוא הרגיש צורך להרשים אותי, שזה טוב. וגם קצת מחמיא.
הנשיקה הקטנה והחיבוק הארוך בסוף היו נעימים לאללה. והסמס שקיבלתי כרגע יאפשר לי, אחרי הלילה הלבן שעבר עלי אתמול, ללכת לישון סוף סוף עם חיוך. אני גמורה מעייפות. ורק - מה זו בדיוק הנסיעה הזו לתאילנד שתקועה לי עוד שבועיים ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
